המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
מפאת צמאון / מסיבת תה
בביכורים מאז ה´ חשון ה´תשס"ח

 

מְשׁוֹרְרִים נְאֱסָפִים אֶל בֵּית קָפֶה רוֹתֵחַ
מִפְּאַת צִמָּאוֹן.
עַל שַׁיִשׁ קַר אוֹסְפִים גַּרְגֵּר לְגַרְגֵּר
לְדַרְדֵּר בְּמִדְרוֹן --
אֶל כּוֹסִית יַצִּיבָה, מֻצָּקָה, רְחָבַת-נֶפֶשׁ,
כָּל כָּךְ רְחָבָה שְאֶפְשָׁר
לְאָבֵּד דַּעְתְּךָ,
לְהֵאָבֵד בְּתוֹכָהּ,
לְהִתְאַבֵּד לְתוֹכָהּ.

מִפְּאַת צִמָּאוֹן מְשׁוֹרֵרִים נְאֱסָפִים אֶל בֵית הַקָּפֶה,
מַקְרִיאִים, ולֹא עֲתִידוֹת,
רַק דַּפִּים עַל דַּפִּים של הוֹוֶה
מִתּוֹךְ תַּחְתִּיוֹת הכּוֹסוֹת,
תַּחְתִּיוֹת השְׁאוֹל

אֲנִי מַשְׁאִילָה לָהֵם
מִלּוֹת שֶׁאֱלָה,
וְהֵם 
מַחֲזִירִים, לֹא מַחֲזִירִים

בִּתְשׁוּבָה -
מְעַרְבְּבִים עִם הָאֶצְבַּע
אוֹכְלִים זֶה אֶת שִׁירָיו שֶׁל זֶה, 
בַּיָּדַיִם 


וַאֲנִי כּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלִּי
רוֹאָה שְׁחוֹרוֹת,
גּוּף וָנֶפֶשׁ מִתְקַפְּלִים לִכְאֵב בֶּטֶן
שֶׁל הַנְּשָׁמָה
מִפְּאַת צִמָּאון





------------------------------------------------------------
"...דיברו אתי על העבר ועל העתיד, אבל על ההווה שלי איש לא דיבר."

------------------------------------------------------------
[תודה רבה רבה לפלאי ]





© כל הזכויות ליצירה שמורות למסיבת תה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ חשון ה´תשס"ח  
איזה יופי, מסיבת תה.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל, זה פשוט עשוי כל כך טוב שכל שורה או שתיים מכות אותי ב"וואלה!".
הכתיבה שלך נהדרת, הרעיון שלך נהדר.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אני אוהבת שלוקחים תפאורה (במקרה הזה בית קפה) ומשתמשים בפרטיה כסמלים. הצלחת "להלביש" את את השהות בבית הקפה על הכתיבה בו. בעזרת מילים שהן חלק "ממילון בית הקפה" דיברת על הכותבים בו, ועשית זאת בצורה טובה. אהבתי מאוד -
"מפאת הצמאון", "אוכלים זה את שיריו של זה.." - (שיריו, שייריו..)
ואהבתי בכלל.! :)
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אני דווקא אהבתי את הדימויים.נכנסתי לתמונה שציירת.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
איזה כיף שהשם שלי מופיע בתחתית יצירה נפלאה כ"כ, ואפילו שלא בצדק.

שמח שהקשבת לעצמך ולא לאף אחד אחר.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
בס"ד
מועדפים היכון,
הַכֵל!
ו´ חשון ה´תשס"ח  
|עט מוזהב|
ו´ חשון ה´תשס"ח  
את.. כל כך את!!
וזה פשוט נהדר. זה פשוט הכי כיף שיכול להיות. לקרוא מסת"ה כשהיא מסת"ה.
ואני מצטערת שהתגובה הזאת כ"כ לא מובנת, אבל אני כל כך מתלהבת ממך, אנ'לא 'כולה להתנסח עכשיו..

וואי, חולה על'ך!!

שוורצה.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
טוב, אני מקווה שיורווה הצמאון בגשמים הקרובים עלינו בע"ה.
שיר יפהפה. פשוט יפהפה. חכם ומתוחכם, עדין וכואב.
הזכיר לי משהו מהשיר של שוורצה. עשיתן תיאום כוונות?

בתפילה שהעננים השחורים בשמי העתיד יורידו רק גשמי ברכה,
רטטטטטט.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
יער ושוורצה - אתם כאלה נהדרים ומצחיקולים.

רטט ילד היומולדת! קולולו... נעלמת קצת. תודה רבה ואָמֵן גדול.
[ובקשר ליצירה של שוורצה - אתה מכיר את האמרה על great minds... סתם, סתם P-:]

רבע וליאור - תודה רבה לשתיכן!

פלאי - ששש... :)
[גם אני שמחה, למרות שבהרבה מקומות דווקא הקשבתי לך. "הטבלה לא משקרת" (שם, שם)]

ולאלומה כבר מסרשתי, אבל תמיד טוב להכיר בסופר-מגניביותך בפומבי.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אחד השירים הטובים שקראתי לאחרונה.
אהבתי את כל המהלך, מההיאספות, דרך הגרגרים והכוס, עד התחתיות.
השורה האחרונה בבית הראשון לא ברור לי טיבה. אשמח לעזרה.
שיר ממש נהדר, נהניתי מאוד לקרוא.5
שמרתי לי ברשותך.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אויש זה כ"כ יפה, מיום ליום את ניהית יותר ויותר מדהימה.
כל הכבוד על השיר הזה, הוא מקסים, פשוט הרגשתי את האווירה כ"כ טוב. מדהים.

אהבתי במיוחד את ההתחלה של השיר.
נראה לי שצריך להוסיף פסיק אחרי המילה "ואני" בבית האחרון.
ובכל מיקרה, שיר יפיפה, שמרתי לי.
תודה רבה לך.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אוריב - כבר כמה שבועות שאני בעצמי בתהליכי הפנמה של השיר הזה - וזו אחת השורות שלהסביר אני פשוט [עדיין] לא מסוגלת. אבל זה שיר כזה שמה שלא מסתדר בשכל, מסתדר ברגש, נסה.

לי - את נפלאה ששמת לב:) אבל באמת לא צריך שם פסיק, מילה שלי...


תודה רבה רבה לשניכם.
ערב מואר |פרח|

ו´ חשון ה´תשס"ח  
עצב הגאולה הנשמתית.
5.
והעדפתי!

שיא נפלא =]
ו´ חשון ה´תשס"ח  
זה פשוט מעולה. 5+
נראה לכם שזה מה שקרה בבית הקפה כסית המיתולוגי?
ו´ חשון ה´תשס"ח  
מצוין!
אהבתי מאד..
שיר בנוי וכתוב טוב..
דימויים יפים..:)
תודה!
ו´ חשון ה´תשס"ח  
אוף.
איך מצביעים על השורה האהובה?
איך עושים את זה?

כ"כ נהניתי.
אבל שלושת הבתים בסוף- זה דובדבן של גן עדן.
לא יאומן כמה את נהדרת!

חכם.מתוחכם, אמיתי אולי גם כואב.
תודה אהובה.
ז´ חשון ה´תשס"ח  
יפהפה.
השימוש שלך בתיאורי הסביבה נהדר ומעביר את התחושות היטב.
אהבתי מאוד את "אֲנִי מַשְׁאִילָה לָהֵם / מִלּוֹת שֶׁאֱלָה, / וְהֵם / מַחֲזִירִים, לֹא מַחֲזִירִים".
החזרה על המילים "מִפְּאַת צִמָּאוֹן" נפלא ונעשה בדיוק במידה.
משחק המילים שאול-משאילה-שאלה נפלא.
ועוד מלא פנינים נפלאות שנלקטות מהשיר, כדוגמת "רואה שחורות".
שיר נהדר.
ז´ חשון ה´תשס"ח  
כמה גנאי כלפי המשוררים יש בשיר הזה.

מעלה בי הרהור כי השירה היא מסוג הדברים שאי אפשר לנכס לעצמך. אי אפשר להיות 'משורר', בעל שירה.
אפשר רק להביט מהצד, לחפש זנבות של שירים חמקמקים, ובינתיים לשאול ולצמוא.

אמר לי המון.
מפעים.

תודה
ז´ חשון ה´תשס"ח  
[מסיבת תה] - רנזינה, / אורח/ת בביכורים
אני אישית לא רואה בכך גנאי, כמו שאני מוצאת טבע. טבע המשורר, טבע האדם. לכן החזרה על צמאון, צמאון... שום דבר לא מרצון להרע. רק צמאון.
וזה לא רק הם, זה גם אנחנו.
לפעמים אני מרגישה שמחפשים בשירה יותר ממה שהיא. יותר ממה שהמשורר, האדם הצמא הזה, החסר, מוציא מתוכו ומכניס בה. מודה: גם אני כותבת מתוך צמאון, צורך, רצון רגעי, רגשי. אוכלת שירים בידיים. דווקא מתוך מבט הצמאון הפרטי שלי, משהו לא מבוית בתוכי לא רוצה לנתח אותם בסכין ומזלג. אני לא מנסה לנהל דיאלוג, להחזיר תשובות או אנשים. [סוף בית 3, תחילת בית 4. תוהה אם מישהו שם לב למשפט הזה.] וכשרואה שחורות, לא בעתיד, בהווה, כותבת.
משוררים לא יוצאים הכי טוב מכל הסיפור, גם אני לא, אבל רוע אין כאן - רק צמאון.

איכשהו הרהרתי היום הרבה במשמעות המילה הזו, משורר. אני אוהבת את התשובה שלך.

תודה רבה רבה, גם על שנתת לי פתח לכתוב את כל מה שכתבתי. המקלדת שלי קיצונית לשני הכיוונים בקטע של שליטה עצמית...

לילה נפלא


ז´ חשון ה´תשס"ח  
יפה:)

אהבתי שבבית הראשון והשני התחלת באותו משפט- והחלפת לו את הסדר...
["מְשׁוֹרְרִים נְאֱסָפִים אֶל בֵּית קָפֶה רוֹתֵחַ
מִפְּאַת צִמָּאוֹן."-"מִפְּאַת צִמָּאוֹן מְשׁוֹרֵרִים נְאֱסָפִים אֶל בֵית הַקָּפֶה,"

אני חושבת ש"בתשובה" צריך להצמד אל הבית "אני משאילה להם שאלה"- ולא להכתב כבית בפני עצמו.

הצמאת אותי עד מאוד לקריאת יצירות נוספות [ולכתיבת נוספות משל עצמי...]
ז´ חשון ה´תשס"ח  

את הרעיון ואיך שמימשת אותו, זו פשוט יצירה נפלאה. החזרות בבית הראשון עם הפועל א,ב,ד מחלחלות לשכבות העמוקות ביותר, בכלל השימוש שלך בחזרות על מילים מסוימות פועל נפלא, הוא מדוייק מעביר את התיאור הפנימי והחיצוני של השיר.
אני נפעמת פשוט, כי את ממצה כל מילה ומילה על כל אופניה. באשר ל"אוכלים זה את שיריו של זה בידיים", הביקורת המשתמעת קצת כואבת, עם ניצנוצי ארספואטיקה ובכלל מוטיב הצימאון, ושילוב המופשט עם תיאוריים גופניים ממחיש, מכיל, ממצה.

נפלאה:)
ז´ חשון ה´תשס"ח  
[מיצוי זה לא סתם, זה מוטו לחיים:)]
תודה!
ח´ חשון ה´תשס"ח  
את מפעימה.
[כמה חזק]
ח´ חשון ה´תשס"ח  
[התגובות שלך תמיד כאלה--.
:)]
תודה כ"כ.
ט´ חשון ה´תשס"ח  
זה נכון.
אבל זה בעצם מאד הגיוני, כי הרי דיבור זו צורת ביטוי מאד מוגבלת - כמה שאתה אומר יותר אתה מצמצם יותר את האפשרויות להבנה. וכשאין מילה מדוייקת, או יש כמה, עדיף להשתמש במקפים.
י"א חשון ה´תשס"ח  

מקסים. מקסים. מקסים.

לא יודעת איך לא ראיתי את השיר הנפלא הזה. עוד צריכה לברר, המפאת צמאון או מפאת הקפה..(נס ודגל במחנה יהודה :)

נפלא.
י"א חשון ה´תשס"ח  
מארי / אורח/ת בביכורים
תהייה מעניינת... :)

תודה לך כלכך.
כ"ג שבט ה´תשס"ח  
כמה שהשיר הזה לופט אותי בבטן, בדיוק איפה שמתחילות התהיות הקטנות האלו: לכתוב שירם או סיפורים, ללכת לכאן או ללכת לשם...
השנינויות הקטנות מוסיפות המון ליויית חן לשיר. משחק המילים עם השורש "א-ב-ד" ועם "מחזירים, לא מחזירים
בתשובה-", ועם ה"רק דפים על דפים של הווה..." המשחק עם הכוסות, ו"אוכלים זה את שירין של זה, בידיים" --
אוי, זה מדהים.

נפלא, פשוט נפלא. אם הייתי יכול הייתי קם עכשיו וצועק את זה באויר, שכולם ידעו כמה השיר הזה נפלא ואיזה יופי שיש כותבת אחת, מוכשרת עד אימה, בביכורים.

מעריץ חרישי-
ניק.
ט"ו אייר ה´תשס"ח  
אוי, זה שיר ממש דוחה.

כלומר, התמונה שהוא מצייר ממש מכוערת בעיני. שאול, מדרונות, אבדון...

אם ככה נראית השירה ונראים משוררים בחבורה, אז אבוי לנו.
כ"ה אלול ה´תשס"ח  
, השיר הזה, מלכות.
ואיזה כיף לי שהוא במועדפים שלי, כך שמדי פעם אני מדפדף אליו.
י"ג טבת ה´תש"ע  
נפלאה-נפלאה-נפלאה
ומשוררת.
ז´ שבט ה´תש"ע  
לאהוב את השיר הזה.




אבל לי זה לא מפריע

(ותמיד כיף לחזור אליו)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד