בנושא
בכרם
חדשות
 
הצל את המעודדת, הצל את העולם. פרק 7 / the_forgotten
בביכורים מאז ז´ אלול ה´תשס"ז

 

המשך,

הם יצאו מבית המלון בשעה שתיים. אחרי שעת נסיעה אחת בלבד - הם הגיעו לשדה התעופה, וכעבור חמש שעות טיסה ארוכות הם נחתו בשדה תעופה בן גוריון.


בטרמינל כבר חיכו לה כל חברותיה מהאולפנה הן החזיקו בלונים ושלטים שהן הכינו בשבילה. בתאל פתחה בריצה מהירה אל עבר כולן ולא הפסיקה להתחבק איתן. בתאל הכי התרגשה לראות את רויטל. רויטל הייתה החניכה שלה, שלמרות פער הגילאים לא היה דבר יותר קרוב לבתאל מרויטל. ברויטל היו הרבה מהשאיפות של בתאל ולהיפך. לפני שנה הייתה לרויטל, החניכה, אירוע טראומתי: הוריה ואחותה הקטנה של רויטל נהרגו בתאונת דרכים. מאז הן התחברו עוד יותר זו לזו והיו ביחד כמעט תמיד. בגלל שרויטל פחדה עד למאוד מטיסות היא לא יכלה לבוא עם בתאל ביחד והפרידה האחת מהשנייה העציבה את שתיהן בו זמנית. באותה המידה, פחות או יותר. אבל עכשיו הן מחובקות עם דמעות בעיניים וכל הזמן בלעדיה חלף עבר.


בתאל הייתה כל-כך מאושרת עד שהיא אפילו לא שמה לב לצלמים אשר סביבה. היא בארץ הקודש, עם החברות שלה ועם התואר. שום דבר לא יכול להיות טוב יותר. לאחר שסיימה להתחבק ולהתרגש עם כולן הן נסעו לכותל ושם היא חיבקה את האבנים, היא הרגישה את החספוס הנעים של האבנים, היא הרגישה את הפתקים הדחוסים בכוח רב, כאילו כדי שלא יתנתקו מהקיר לעולם. באותו רגע היא פשוט לא רצתה כלום יותר מלבד לחבק את ה'. היא אהבה אותו בלי סוף. הרבה יותר מאהבה של זוג צעיר, הרבה יותר מאהבה של אבא ובת והרבה יותר מאהבה של אמא ובת. אהבה כזו שרק בינה לבין ה' יכולה להיות. היא במשך רבע שעה רק הודתה לו ושפכה את כל מה שהיה לה על הלב במשך החודש שהיא הייתה בצרפת היא פשוט לא יכלה להתפלל אילו היא רק הצליחה להודות לו אבל לא לשפוך את הלב. הייתה לה תחושה כאילו היא מנותקת ממנו ורק עכשיו זה חזר.


בלילה היא כבר הרגישה את העייפות החזקה בכל איבריה. הבדלי השעות בטיסה גרמו לה להרגיש עייפה. היא התפשטה ונכנסה למיטה. אחרי כחצי דקה צלצל לה הפלאפון. 'מעניין מי זה באחת בלילה' היא חשבה לעצמה. הרימה את הפלאפון וראתה את שמה של רויטל על הצג. היא חייכה לעצמה, וענתה.


רויטל נשמעה לה ממש לחוצה. "אנחנו חייבות להיפגש דחוף." היא אמרה במהירות. "מה קרה?" שאלה רויטל. "אני כבר אסביר לך... רדי מהר למטה." היא סיימה וניתקה. בתאל לא הבינה מה קורה איתה. היא ניסתה להתקשר אליה בחזרה והיא לא ענתה לה. היא שמה על עצמה חצאית וחולצת בני-עקיבא וירדה למטה.


כעבור שלוש דקות רויטל הגיעה מתנשפת. "מה קורה איתך?" שאלה בתאל. "לפני שעה בערך כשחזרתי הביתה מצאתי אצלי מישהו זר בכניסה." אמרה רויטל. "מה הוא רצה ממך?" שאלה בתאל. "הוא דיבר איתי בקשר אליך. הוא אמר שאת חייבת לעזור לו." רויטל עוד התנשפה מהריצה והדיבור עוד הקשה עליה. "מה זאת אומרת חייבת לעזור לו? מי זה בכלל?" שאלה בתאל. "הוא אומר שקוראים לו ג'ון. ושאת כבר מכירה אותו." ואז בתאל הבינה... "מה הוא עוד אמר לך?" היא שאלה. "הוא אמר לי שאני חייבת להסביר לך שמה שאת צריכה לעשות בשבילו חשוב מאוד בשביל ביטחון המדינה. שרק את יכולה לעזור לו לעצור את הטרור בארץ. היא ענתה. "רגע.. איך בכלל הצלחת לדבר איתו? את לא יודעת אנגלית." בתאל שאלה. "הוא דיבר עברית." רויטל ענתה. "עברית?" בתאל שאלה. "כן. עברית" ענתה רויטל בביטחון. "מוזר... תתארי לי את המראה שלו." בקשה בתאל, "הוא נראה בערך בין ארבעים - חמישים שיער שחור ולבן והיה לו מין קעקוע כזה בצורת עיגול במצח." בתאל הבינה שזה אכן הוא. היא רק לא הבינה למה איתה הוא לא דיבר בעברית. "תסבירי לי מה הוא בדיוק רוצה ממך ומה הקשר בניכם." ביקשה רויטל. "אני לא ממש יודעת. הוא ראה את הביצועים שלי בתחרויות ג'ודו והחליט שאני יכולה לעזור לו להקים יחידה ללחימה בטרור." ענתה בתאל. "אז למה את מסרבת אם זה יכול לעזור?" שאלה רויטל בתמיהה קלה. "זה לא כזה פשוט. הבן אדם חולה נפש. הוא טוען שהוא בתפקיד אלוף בצבא ארה"ב. ונגיד שכן, באמת נראה לך שאני אלך להילחם עם בחורים לא יהודיים בארה"ב? היא סיימה בשאלה. "לא.. זה הכי לא את." ענתה רויטל. "מתי פגשת אותו?" שאלה רויטל. "שסיימתי את אליפות העולם. הוא חיכה לי בחדר וממש נבהלתי. ואז הוא התחיל לספר לי סיפורים מוזרים והזויים על יחידה שלו. הסברתי לו בצורה פשוטה שאני לא מעוניינת להיכנס לשם. אני לא מבינה מה קרה שהוא פנה אליך. ולמה הוא בכלל חושב שאת תשכנעי אותי אחרת?" היא סיימה בשאלה. "אולי הוא לא באמת ציפה שאני אשכנע אותך אלא רק להראות לך שהוא יודע עליך הרבה ויכול להגיע לכל החברות שלך." הסבירה רויטל. "אמרתי לך שאת גאונית, נכון?" שאלה בתאל בצחוק... "כל יום פעמים ביום..." ענתה רויטל וצחקה. "טוב, אני מתה מעייפות. אני אלך לישון. אם עוד פעם תפגשי אותו פשוט תסבירי לו שאני לא מעוניינת לשמוע עליו יותר" אמרה בתאל והמשיכה לצחוק. "או שאני פשוט אקרא לך ותתני לו איזה מכה מהמכות החזקות שלך..." אמרה רויטל וצחקה איתה ביחד. "את יודעת שאני אף פעם לא משתמשת במכות האלה בשימוש אישי. אני רואה בזה אומנות בלבד. " אמרה בתאל. "כן אני יודעת... חבל. יש כמה אנשים שממש מבקשים ממך מכות" אמרה רויטל. היא התכוונה לכל הערסים מהסניף שכל הזמן מנסים להתחיל עם בתאל. "אל תדאגי. אני יכולה להסתדר איתם גם בלי אלימות" ענתה בתאל וקרצה. "אין עליך." אמרה רויטל. "יש הרבה אבל לפני שניכנס לדיון פילוסופי מעמיק אני אפרוש לישון. תודה רבה שהעברת לי את המסר ממנו. אל תדאגי לי... גם עם זה אני יכולה להסתדר." אמרה בתאל. "סומכת עליך. להתראות. לילה טוב" ענתה רויטל. "לילה מעולה" השיבה בתאל ונכנסה הביתה.

ההמשך יבוא.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לthe_forgotten
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד