בנושא
בכרם
חדשות
 
פלא שלא נשארות לך מילים / חנה .נ.
בביכורים מאז ה´ אלול ה´תשס"ז

יש דברים שפשוט צריכים לכתוב.
סליחה.


עכשיו אני כותבת על עצב.

עכשיו אני כותבת על עצב
זה כמו תרגיל ריפוי כואב מוחץ נרדם בפנים
זה כמו לשתול בתוך הדם שלך זרעי חמניה
בעונה הלא נכונה.
בדרך לצפון כל החמניות פרחו והיו שדות צהובים שזהרו אלינו
בדרך חזרה הן התאבלו בראש מורכן סבלו
והרגשתי פתאום שאני רוצה לחבק אותה או לומר לה
שלפעמים בחלומות האותיות מאירות לי
ואני רוצה לבכות כשאני מתעוררת.

עכשיו אני כותבת על עצב
אז מותר לי לכתוב ולבכות ותראו זה אותן אותיות ממש
ולא אכפת מהדמעות בכלל שזולגות על המקלדת
כי למי אכפת מהמקלדת כשאין לך בית.
ולמי אכפת מהבית שלך כשאין בית מקדש
אבל לכי, לכי תסבירי את זה לחברות שלך
שאת בוכה בלילה על אלוקים. ייצחקו עלייך.

ואחרי שייצחקו יאמרו לך שאת צדיקה ואיך את עוברת הכל
ושוב תשמעי נאומים נו, נאומים
ואף אחד לא יסתכל לך באמת בעיניים וייראה שאני כל כך עייפה
וכל כך רוצה פשוט חיבוק
וכל כך רוצה אמא. ואבא.
ולהיות איתו תמיד לנצח הכי הרבה בעולם.
ופעם.

עכשיו אני כותבת על עצב. מישהו מאמין לי בעולם הזה
אני חושבת שאנשים שונאים אמת, שונאים אותה כל כך
לפעמים אני שומעת את האמת בוכה
וצדיקים מתפללים עליה
ולפעמים אני לובשת שמלת כלה ומתרפקת על ברכי הרבנית
שלא אתחתן עד שתגאל השכינה הקדושה.
לכולם מאד נוח לומר לי שאני מוזרה.

לפעמים אני סומכת מדי על העולם
כולם אומרים לי לא להאמין כל כך בטוב
ואני מאמינה לשקר שלךָ - כשאמרת שאתה תעזור. גם האמנתי לךְ.
ובסוף נשארתי לבד, עם ה'.
שלא מרשה לי יותר לכתוב שירים.

אתם יודעים איך זה לא לכתוב יותר
זה כל כך כאב עכשיו
מישהו בכלל מאמין לי - - -
שאני בוכה כי אין לי מילים.
זה כמו לנסות לקווצ'ץ' את כל מה שעברתי בחצי השנה האחרונה
אז תקחו מוות ותכפילו אותו ושוב ושוב ושוב
אבל איטי ומיוסר
ומאמין בלי סוף.
פלא שלא נשארות לך מילים. שלא נשאר בך כוח.
פלא שאני עוצרת טרמפים ופתאום כבר כולם נראים אותו הדבר
רק תסע כבר, זה לא משנה לאן
ממילא אין לי בית, אדוני.

עכשיו אני כותבת על עצב.
היא אמרה לי שזה צריך לעזור. אבל את האמת
אני תמיד ארגיש בצד אני תמיד
ארגיש.
אני חווה שלא יודעת להגיד לא
כי היא רוצה לגעת בהכל להתפלל על כל דבר
לחוות את הכל הכי עמוק הכי אמיתי
וכשיש הכי  - אין הכל.

אז מה נשאר ממך עכשיו.

עצב

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחנה .נ.
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ה´ אלול ה´תשס"ז  
אולי אגיב בפירוט אחר כך. חדרת עמוק.
ובגלל שביקשת כל כך יפה -
|חיבוק|
ה´ אלול ה´תשס"ז  
וכבר חשבתי שאנשים לא מבינים,
ושרק אני כאן, רק אני.
גאוה.

תודה לך חנה.
ה´ אלול ה´תשס"ז  
הכנות, אוי האמת והכנות, איפה אני ואיפה את...
מדהימות אותי כ"כ המילים הללו, לוקחות אותי למקום רחוק ועמוק ושלי איפהשהוא.
ה´ אלול ה´תשס"ז  
פלא שלא נשארות לך מילים..

לא כולם שונאים אמת, את יודעת? תודה שהבאת לי אותה.
ה´ אלול ה´תשס"ז  
אני לא יכולה שלא לקרוא את המונולוג הזה ולא להגיד לך כלום. לא להגיד לך שאני מרגישה שכל החצי שנה הזאת, את כל מה שעברת, איכשהו (ואני עדיין לא מבינה איך) עברתי אני איתך. לא להגיד לך שכל דמעה, כל צחוק, כל האמונה, כל האמת, כל הריחוק שלך מהבית, כל ההתקרבות שלך לה' היו מה שהחייה אותי. אני לא יכולה לקרוא את כל המילים האלו שלך, ופשוט להמשיך כרגיל, אני פשוט לא.

אז אני אניח לדמעות שעכשיו יורדות להמשיך לרדת, ואז..ואז אולי אדע יותר.

אוהבת אותך,
ומודה לך על חצי שנה של חוזק, של אמונה עצומה. תודה.
ה´ אלול ה´תשס"ז  
ב"שוב שוב שוב" הייתי מאיטה את הקצב בסוף, עם רווחים או מקפים או משו שיגרו לנו לקרוא אותן ל א ט, ל א ט, ל א ט.

שכוייח!
ה´ אלול ה´תשס"ז  
הטקסט הזה יש לו איכויות של שירה מצויינת, את כל כך שופעת שזה ממש מעורר קנאה
חזרי אל הטקסט מקץ תקופה והרכיבי ממנו כמה מנות שירה משובחות- כישרון וחומר גלם יש לך

איציק.
ו´ אלול ה´תשס"ז  
כ"ד
ו´ אלול ה´תשס"ז  
תודה
ו´ אלול ה´תשס"ז  
ואוו זה היה כואב.

כתיבה מאד כנה, הלואי שכולנו הינו מצליחים לכתוב ככה.

יהיה טוב בעז"ה. תאמיני בזה.
ואם את צריכה לדבר... תמיד יש מסרישי.
ו´ אלול ה´תשס"ז  
אני כל פעם מופתע מחדש מעוצמת הרגשות הטעונות בך ואיך שאת מצליחה להביא אותן לידי ביטוי בכתיבתך וכמובן - לרגש, להכאיב ולחבר. במיוחד התחברתי לקטע שבו דיברת על האמת: "לפעמים אני שומעת את האמת בוכה וצדיקים מתפללים עליה".
"גם שמים עוטי ערפל מפיצים אור נעים".
ו´ אלול ה´תשס"ז  
[דע שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד, ולא ישמע שום אדם כלל כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יכול כל אדם. דהיינו שיצייר במחשבתו הצעקה ויכנוס קול המחשבה בצעקה ויצייר בדעתו קול הצעקה ממש עם הניגון כדרך שצועקין. ויכנוס בזה עד שיצעק ממש בבחינת "קול דממה דקה" ושום אדם לא ישמע כלל..." ]
רבנו, שיחות הר"ן, ח'
ו´ אלול ה´תשס"ז  
ווי. דורש קריאה שניה ושלישית. על סף התפוצצות מרוב שהוא טעון...
ז´ אלול ה´תשס"ז  
עכשיו אני חושב / אורח/ת בביכורים
שאיך אפשר שלא להתנחם מכך שיש אמונה, שיש צמאון, שיש חסרון. אילולא לא היו, לא היה עצב ולא היה לב נשבר, אך גם לא היתה קרבת אלוקים, לא אמונה ולא דבקות.

עלינו להגיד על כך כל יום עשר פעמים תודה רבה ולהיות פשוט שמחים.

תודה.
אבי
ח´ אלול ה´תשס"ז  
מדהים, חזק, כואב, עמוק, מיוחד.
נכנס למועדפים שלי!
את לא מוזרה- את מיוחדת.
תודה.
ח´ אלול ה´תשס"ז  
בע"ה

אוף! זה היה כמו לקרוא את מה שהנשמה כתבה לי.. יש בזה קמצוץ תביעה .
תודה על הכנות.
ואת המחיר על זה נשלם אחר כך [אני מאמינה שיהיה גם עודף].
יום טוב(=
ח´ אלול ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
אני בוכה.
מדהים.
גם אני הרגשץי חלק מהתחושות בשנה האחרונה.
רק חבל שאני לא יודע על מה מדובר בדיוק.

חיבוקים למרות שאני בן
ח´ אלול ה´תשס"ז  
כמה רגש, כמה כאב.
חיבוקים, והלוואי שהייתי יכולה לעשות משהו, הלוואי.
הדהמת אותי ממש, וזה שופע וכואב כל כך.

ח´ אלול ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
אני רק חושבת על האומץ שצריך כדי לחשוף את עצמך ככה... זה מדהים...
וכ"כ מרגש...

אין לי מילים
ח´ אלול ה´תשס"ז  
מה שהייתי צריכה.
ח´ אלול ה´תשס"ז  
איזה יופי!
אני ממש מרגישה קטנה מכדי לדרג,
אבל הייתי חייבת... 5...
י´ אלול ה´תשס"ז  
אין מקום לכולם.

(ואני כל כך רוצה להצליח להגיב לך, ואין סיכוי שאצליח.)
י´ אלול ה´תשס"ז  
רוצה להגיב ולא יכול,
על חיפושים שבמשך השנה נרדמו בשמירה משגרת החיים וכשהם התפרצו לא היה לי כיוון ופשוט נשפכתי בזרם של אי וודאות

אז אני נמצא בישיבה ואני יודע איפה יש בית אבל איפה אני?

איפה האמת?

[ולמי שכעס על ההתחלה בבקשה שיקרא את הסוף, מצטער, שתקתי דווקא בגללך אבל כבר אי אפשר
{נכתב בלשון זכר מנוחות בכלל}]
י"ד אלול ה´תשס"ז  

לצערי מאוד הזדהתי.
כ"ה שבט ה´תשס"ט  
זה פלא.
פלא שלא נשארות לך מילים.
את יודעת לתאר כל דבר, כל רגש הכי רגיש.
ואולי,
אולי זה לא פלא,
כי עכשיו את כותבת על עצב, וזה לא שלך, זה רק בהלוואה.

כמה אמת יש במילים שלך,
וכמה כנות..

אני לא מצרף למועדפים, כי אני אצטרך להוסיף כל יצירה שלך למועדפים.

תודה על שכתבת את זה.
י"ב אייר ה´תשע"ב  
[כמה טוב לעבור על רשימת האהובות מידי פעם]

חנה! חיבוק גדול. זה כל מה שיש לי להוסיף וגם זה בקושי.
שכחתי כבר כמה המילים שלך חונקות. ורק איתך איכשהו כמעט אפשר להגיד שזה כיף.
ח´ אב ה´תשע"ב  
אני כל כך אוהבת אותך
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד