בנושא
בכרם
חדשות
 
זלמן חסיד והימים הנוראים / חנה .נ.
בביכורים מאז כ"ח אב ה´תשס"ז

בס"ד


זלמן חסיד והימים הנוראים



                                              נכתב ומוקדש באהבה - לחסידים שלנו



אחרי צהריים של ערב אלול

יצא זלמן חסיד לטיול

ובעוד לבו מן הנוף המרהיב משתובב

נזכר זלמן כי אלול מתקרב.

"הו לא!" קרא זלמן, סופק כפותיו,

מטיב את כיפת ראשו ברעדה -

"מה אעשה ליום פקודה???"

ובעודו מתפחד, מתפחלץ ונדהם

התעלף זלמן חסיד ונרדם.


ובחלומו - בית דין של מעלה

שנאנים ושרפים, גיהינום וגן עדן,

שחור ולבן, מקרר ותנור.

ומתוך הקולות, שומע הוא: "הלאה!

ליום דינא - חטאתך כאן שמור!"


כפשע בינו ובין המאזניים -

זלמן חסיד נשפט בשמיים.


ועל כף הזכויות נערמים מלאכים

לבנים, שמנים, מחייכים ויפים.

"אני התפילין!"  "ואני השבת!"

"ואני הכשרות! רק... בלי רגל אחת..."

"בלי רגל אחת?!" שואג קטגור

"אל החובות מיד נעבור!!"

ברכיו של זלמן חסיד תכף פוקעות

עיניו בחוריהן כמעט ושוקעות

כשמגיע הכעס, כשנוספת קנאה

וגזל, ושקר, וגאוועלד - גם שנאה!

ובלשון מתקתקת שוחק היצר הרע:

"אוי זלמן חסיד... הנך רודף עבירה!!"


אח... זלמן גועה, והמאזניים תופחים - בגדול

עוד מעט ותכריע הכף - לצד שמאל.


אך לפתע - "אוווייי, טאטעעע!" - זלמן חסיד באימה מתעורר

נוטף הוא זיעה, שיערו עוד סומר.

ידיו רועדות, שיניו בפחד נוקשות

להטיל את מימיו הוא זקוק - נואשות...


יושב זלמן חסיד, בוכה על מר כאבו

ומיד נגמלת החלטה בלבו:

"אין זאת כי אם רצון הבורא יתברך,

שמהעולם הזה - לגמרי אשכח!"


אוחז אז זלמן בתרמיל על גבו

ומנער ממנו את עושרו וטובו:

מים, תפוח, טופי ישן ו... דביק.

"עם מותרות שכאלה, איך אהיה לצדיק?!"

גם מפשיל את גרביו, חולץ מנעליו הדקים

"בארץ ישראל הקדושה, רק פושעים לנעליים זקוקים!"


הולך זלמן - רעב, צמא ויחף

מיואש ואבוד, ולגמרי עייף.

קוצים ברגליו - אך הוא גומע סבלו בשתיקה
"כפרת עוונות לי - ייסורים ומצוקה!"

וכך לבסוף לביתו הוא מגיע

וללא ארוחה או מקלחת, על הרצפה בשינה הוא שוקע.

נרדם - וניעור, ניעור - ונרדם

אסור שיישן הוא ככל האדם.

"אוח!" זועק זלמן חסיד "הרצפה קשה וקרה!"

ומיד מנחם את עצמו: "לא נורא..."


הנה השחר, וזלמן כבר ער

הגיע זמן מקווה - אסור לאחר!

לחרמון הוא נוסע, כי ליד - מעיין מיוחד

את הקרח שובר הוא, כולו מפוחד.

קופץ זלמן חסיד אל המים, קפואים

"תהא כפרה לי על כל חטאים!"

אפו - מנוזל ואדום, בשרו חידודים,

על זלמן חסיד נפלה החולשה.

נדמה כי זלמן הולך וגווע,

אך זלמן סובר: "מניעות דקדושה!"


כך חולפים הימים, ימי תענית,

התנזרות ופרישות, סיגופים נוראים.

זלמן חסיד בוכה ושותק,

משביע ימיו בלענות ומרורים.

כבר שכח טעם טופי, טובל האוכל בחומץ

לגן החיות התנכ"י הולך, אזור אומץ

בכלוב הדובים - נביעה מחפש,

ואל המעיין מיד הוא קופץ.

שריטות על גבו, כי הדוב אז הופיע

אך זלמן סובל, יום הדין כבר מגיע.


שקיות בעיניו, כוחו דל וחלוש

זלמן חסיד במצב כה אנוש.

ותקווה אחת בלבו מפכה:

כף חובותיו תהפוך לריקה!

אך רק עוד יומיים זלמן יידע...


"עוד יומיים! געוואלד!" זלמן מביט בלוח-שנה

כ"ח באלול - זה היום! - הזדמנות כמעט אחרונה

למרק את עצמו מכל עוונות

להתנתק לגמרי מתאוותיו השונות.

אך אבוי, וייזמיר! זלמן נופל

מתמוטט ונשכב, חבול ונובל.

עוד טרם הספיק לבקש נגעים -

זלמן חסיד...

שבק החיים.


ונשמתו מתעופפת, עולה למרום

לשכון היכן שיורה המקום.

אך הנה - דה ז'ה וו? המראה כה מוכר!

מתגשם, כנראה, החלום המוזר.

מחפש זלמן מאזניים גדולים

מחפש סניגור, קטיגור, מלאכים וקולות.

ומולו - רק שולחן, לצדו ישובים

שלושה אנשי אלוקים חשובים.

מטה זלמן חסיד את אוזנו לדיון הסוער

ומבין כי נושא השיחה - זה הוא, לא אחר!


מדפדף האחד בגיליונות הדפים הכבדים

"זלמן הזה הוא חסיד אמיתי, ידידים!

ראו - פאותיו לא גזז מעולם

כיבד שבת קודש יותר מכולם!

ידיו לצדקה פתוחות לרווחה,

ומה יותר מלרכוש את מעלת השמחה!"

מוסיף ומוסיף, מספר ומשבח

שום מעשה טוב - להזכיר לא שוכח.

איך זלמן חסיד מתפלל בדבקות,

איך הוא דוגמה לכמיהת אלוקות.

גומל חסדים, רחמן וביישן - כנדרש

ותורתו מתוקה לו כדבש.

"מה אגיד, חברים, הסכימו איתי,

זלמן חסיד - הוא צדיק אמיתי!"


"תדפדף, תדפדף..." השני לפתע אומר

"כי זלמן שלך - הפך לאחר!"

"אחר?!" מתפלא "הכיצד?!"

"זה היצר הרע, ברשתו הוא נלכד!

שכנע עצמו שהוא רחוק ורשע,

שאין בו שום בחינה של קדושה.

לפני חודש חלם שהוא, לא עלינו, חייב

ומאז המסכן מירר את חייו!"

מביט האחד בשני, מאוכזב

ורק השלישי עוד תמה אודותיו -

"ייסורים הוא סבל, אולי ייחשבו לו כזכות?

בכל זאת, צבר הוא אחוזים שלמים של נכות!"

"אחוזי הנכות" אמר השני "זה בדיוק העניין!

זלמן הרס את שה' לו נתן!

לא אכל, לא שתה - לא זכה בברכות

לא ישן - ולכן תפילותיו הפוכות
גופו מפורק, מה בכך התועלת?

צער וסבל אינם התוחלת.

במקום לעבוד את ה' בשמחה, בלב טוב

זלמן החליט שכדאי לו לכאוב".


"אוי" נאנח הראשון "אני באמת מצטער

"אבל על זלמן חסיד לא אוותר.

צריך לטכס עצה - ומהר..."


כך החליפו דעות, ניסו ליישב

תירוצים, מחלוקות, שכר לב כואב

"מה ה' מבקש?" טוען הראשון

ועונה השני "העיקר הרצון"

השלישי מתעקש "מדובר בחסיד"

ושוב השני "את הכל הוא הפסיד!"

עטים נאכלים, דפים מתהפכים,

צעקות רמות - פנקסים נפתחים

מוזמנות נשמות, ניצוצות, צדיקים

לחפש תקדים בכל התיקים.

פתע מגיע רוח אחר -

"לדעתי בכלל מדובר בכופר!

אדם שלא מאמין בעצמו, באורו

מובן שלא מאמין בבוראו!"

"חלילה וחס! ישראל עם קדושים, עם טהור!"

רבי לוי יצחק מנסה לעזור.


כך נמשך הדיון, ללא שום החלטה אחידה

ונשמתו של זלמן חסיד - אבודה.

"מה אעשה?" חושבת " לתקן - איך אפשר?

פעם הייתי חסיד מאושר.

והיום לא אוכל העבר לשנות, אך אולי..."

מתעופפת גם היא אל בין הנשמות.

ורחשים קלים בתוך הקהל

"זה זלמן חסיד!" "זה ההוא שנפל!"

"איך הוא ניגש?" "מה הוא יאמר?"

מפנים את דרכו לקראת הגורל.


הנה זלמן חסיד עומד מול שולחן

"ובכן, רבותי, הנני מוכן!

מתוודה על חטאי החמור, הנורא

הקשבתי אני ליצר הרע.

חשבתי שהצער לי יכפר

השמחה, שכחתי, היא מצווה גדולה ביותר".

כך נסתם נאומו הכן, הקצר

וזלמן חסיד, שפוף, לאחור אז חזר.


שקט שורר, דממה - כולם מקשיבים

מה יאמרו אנשי אלוקים חשובים.


"זלמן, חזור" פוקד האחד

והשני מצטרף "אתה חסיד מיוחד"

השלישי קצת רגיש, מוחה דמעה מלוחה

"הקשבנו כולנו לקול נשמתך

והחלטנו - פשוט, תחתום בחוזה

ותחזור כבר עכשיו  ל'עויילם הזה'"

זלמן הלום, עד עמקי נשמתו מתרגש

כמה טוב שניסה ולא התייאש.

"הו, תודה!" אמר "אחתום בוודאי!

רק, על מה, התסבירו לי, רבותי?"

"הכנו מסמך שיעמוד לתמיד

בו תבטיח כי תחזור לחיות כחסיד.

תשתדל, לפחות... הנה, כאן, בוא וקרא:

"אני זלמן חסיד, אשתדל לקיים התורה!

ויחד עם זאת

לאכול ולשתות - הכל: ירקות ופירות, חלב וקציצות

כדי לזכות בברכה להעלות ניצוצות.

לדבר, כמובן - דיבורים מותרים וקדושים

לישון במיטה ולא על רצפה או קרשים

לטבול במקווה מוכר, לא עם דוב או עם קרח

להתפלל בדבקות ולהיות אך שמח

אחרי המקלחת ללבוש בגדים נקיים, כולל נעליים

ובמעשיך כולם - לכוון לשמיים"

זלמן חסיד טבל בדיו את העט

לא לפני שקרא באותיות הקטנות: "ולא אתחרט"

כתב תאריך, הוסיף חתימה -

זלמן חסיד

ערב ראש השנה.


ובכ"ט באלול, בבוקר בהיר של תשובה

נשמתו של זלמן חסיד לו הושבה.

אכן, הוא חזר להיות חסיד, כרגיל

התפלל ברעדה, אך לא שכח גיל.

ערך סעודה, לבש בגדים חדשים ונאים

...ונחתם ל"צדיק" - בתחילת 'ימים נוראים'.



אלול

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחנה .נ.
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אב ה´תשס"ז  
סחתיין על האורך והסבלנות, בטח לא היה קל...

:)

עם קצת שיפור וליטוש של המשקל ושל כמה משפטים מאולצים - זה יוכל להיות דקלום מקסים אפילו יותר.

אהבתי.
כ"ח אב ה´תשס"ז  
את הבלדה של שמשון מלצר.
אהבתי מאוד מאוד!
כ"ח אב ה´תשס"ז  
כ"ח אב ה´תשס"ז  
יפה מאד. מאד מאד.


(חלב וקציצות ביחד??)
כ"ח אב ה´תשס"ז  
פשוט ונהדר, ממש נותן אווירה יהודית חסידית. בגלל זה גם קצת הציק לי הגן חיות התנ"כי...
בא לי להלחין את זה, אכפת לך?

נתנאל.
כ"ח אב ה´תשס"ז  
מעלה חיוך,
"זלמן חסיד,חסיד לדוגמא
איך הוא זכה כך, לחזור בתשובה?"

חנה, כל כך אופייני לך!
שימחתותי!
תודה!!


כ"ח אב ה´תשס"ז  
חנה, זה פשוט יפה!
גם התוכן [ברור] וגם האופן.. יש לך את זה.. [ידוע]
תודה!
שנזכה לעשות תשובה בנחת ומאהבה
א-מ-ן!
ליאת.
כ"ח אב ה´תשס"ז  
אהוב.


ומתוק מתוק מתוק מתוק:)

רק בשורות טובות, וכמעט חודש טוב,
כ"ח אב ה´תשס"ז  
כ"ח אב ה´תשס"ז  
מהממת שכמוך. / אורח/ת בביכורים
חנהלה, יקירה,
נהנתי כ"כ.

אוהבת אותך!
דורית או ילדה.---:)

ונכנסת לניק שלי לחמש לך ולהעדיף!
כ"ט אב ה´תשס"ז  
מעשיה מופלאה. את מאוד מוכשרת! הכניס אותי מצויין לחודש אלול.

ובנימה אחרת- הזכיר לי סיפורך את המדרש על ר' זירא שכשעלה מבבל לא"י היה יושב מאה תעניות כדי לשכח ממנו תורת בבל. והיה בודק עצמו כך- היה מדליק תנור ומתיישב בתוכו ואם האש לא הייתה שולטת בו סימן שהוא שבדרך הנכונה. יום אחד ראוהו חכמים במעשהו זה, מפני שראוהו נחרכו שוקיו, ומאז קראו לו בנזיפה- 'קטינא חריך שקי'...
(מקווה שאני מדייקת ולא טועה ומטעה, עבר זמן מאז למדתי את המדרש. מי שימצא טעות ויתקן- יבורך.)
כ"ט אב ה´תשס"ז  
כתוב זורם והמשמעות נהדרת...
תודה
כ"ט אב ה´תשס"ז  
כ"ט אב ה´תשס"ז  
חנה נ. היא לא מילולית טובה?
את מגיבה לעצמך?
לא ברור לי בכל אופן.
נחמד, אבל ארוך מדי בשבילי.
מעדיף אותם קצרים (לא קצרים מדי)
ל´ אב ה´תשס"ז  
חנה נ. - חנה נקי.
מילולית טובה - רחל נ - רחל נפרסטק.
["מה? אבל איך היא הוציאה שני ספרים? היא רק בת 17!"]

חמוד מאד, חנה. אהבתי.
רק המשקל מציק מדי פעם.
ל´ אב ה´תשס"ז  
ממש ממש יפה! העברת ממש יפה את המסר.
מעורר מחשבה, אם כי נכתב בצורה חייכנית וחמודה מאוד.
כמו שכבר אמרו לפניי- יש טיפונת מה לשפר בנוגע למשקל של חלק מהשורות, אבל זה בקטנה!
משובח! אהבתי מאוד את ה"כתיבה היהודית" שלך.
שכוייח!
ל´ אב ה´תשס"ז  
האמת שגם לי זה היה טיפה ארוך...
אבל בכל מיקרה חמוד מאד!

כל הכבוד
ל´ אב ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
האמת'י שלא כ"כ הבנתי מה הקשר לבלדה של שמשון מלצר, חוץ משסגנון הכתיבה דומה?
י"ח תשרי ה´תשס"ח  
פשוט ע-נ-ק!
ט´ אלול ה´תשס"ח  
hDeSBzqrpZMOgyygvV / אורח/ת בביכורים
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד