המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
יֵשׁ לְאַיִן [כָּאן מַעֲלִימִים אָדָם] / חנה .נ.
בביכורים מאז י´ תמוז ה´תשס"ז


אֲבָל מָחָר, אִמָּא, אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר

אֵיךְ הָיִיתִי פַּעַם יֵשׁ וְחַי וְנוֹשֵׁם
אֵיךְ פָּעַמְתִּי וְהָיִיתִי עוֹלָם
הַזֶּה, עוֹלָם הַבָּא אֵלַיִךְ
לְחַבֵּק וְלִהְיוֹת לָךְ לְבַת
.
אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר

אֵיךְ בָּאֶתְמוֹל שֶׁלִּי הָיִיתִי כָּאן
וְלֹא שָׁקַטְתִּי עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתִי בְּבִכְיָהּ
עַל מִי שֶׁאַתְּ לֹא הָיִית - וְיָכֹלְתְּ.
אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר
.

וְאַתְּ אִרְגַּנְתָּ מוֹפָע יָקָר

מְאֻפֶּרֶת בִּצְלָלִיּוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ

עֲטוּפָה בְּשִׂמְלַת הַתַּכְרִיכִים שֶׁלָּךְ
הִכְרַזְתְּ בְּצִוְחוֹתַיִךְ - כָּאן מַעֲלִימִים אָדָם.
בְּתַחְפֹּשֶׂת רַחֲמַיִךְ, בִּלְחִישׁוֹת כִּשּׁוּפִים

הִבְטַחְתְּ בִּצְחוֹק נִלְעָג - לַהֲפֹךְ יֵשׁ לְאַיִן.
וְאַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר בֶּאֱמֶת

עַד כַּמָּה הָיִית רְצִינִית.
 
כָּל הַקְּסָמִים שֶׁלָּךְ הִצְלִיחוּ, אִמָּא

אֵיךְ אַתְּ קוֹשֶׁרֶת אָדָם אֶל תּוֹךְ קֻפְסוֹת שְׁחֹרוֹת
יָדָיו כְּפוּתוֹת לְאָחוֹר בְּחֹסֶר אוֹנִים
נוֹעֶלֶת בִּפְנִים אֶת כָּל מַה שֶׁפָּחַדְתָּ מַמְּנוּ תָּמִיד
אֵיךְ אַתְּ מְחַכָּה לִתְרוּעַת הַקָּהָל הַמָּתוּחַ
וְשׁוֹכַחַת שֶׁאַתְּ מְשַׂחֶקֶת בַּחַיִּים שֶׁלִּי אִמָּא
וְשֶׁבַּקֻּפְסָה אֵין אֲוִיר אִמָּא
וְשֶׁאֲנִי עוֹד קוֹרֵאת לָךְ.
אִמָּא
.

אֲבָל מָחָר, אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר

שֶׁצָּעַקְתִּי מִתּוֹךְ הֶחָלָל הַסָּגוּר [וּשְׁמַעְתֶּם]
שֶׁבִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּעַצְרוּ אֶת הַכֹּל [וּשְׁתַקְתֶּם
]
שֶׁנִּשְׁאֲרָה בִּי טִפָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל עַזּוּת
.
אֲבָל רוֹקַנְתֶּם אוֹתִי. רוֹקַנְתֶּם כָּל כָּךְ
- - -

אָח.
אֵיךְ בָּצַעְתְּ אוֹתִי בַּסַּכִּין, קוֹסֶמֶת מֻצְלַחַת

וּכְשֶׁפָּתַחְתְּ אֶת הַקֻּפְסָה בְּמַבָּט הַנִּצָּחוֹן שֶׁלָּךְ
כְּבָר לֹא הָיִיתִי שָׁם.
אוֹי, כַּמָּה שֶׁכֻּלָּם הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ

שִׂמְלַת תַּכְרִכַיִךְ הִתְכַּסְּתָה פְּרָחִים
הַפְלֶאשׁ הִכְאִיב לָךְ בָּעֵינַיִם
עַד שֶׁכִּמְעַט הִתְפַּתֵּית לֵהָנוֹת גַּם מִזֶּה.

אַל תִּדְאֲגִי אִמָּא, מָחָר, אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִזְכֹּר

אֵיךְ רַק כְּשֶׁנֶּעֱלַמְתִּי
הֵבַנְתְּ שֶׁהַקֻּפְסָה רֵיקָה
וְנִקְבֶּרֶת פִּתְאוֹם עַל הַבָּמָה, בְּאוֹתוֹ זִכָּרוֹן
שֶׁהָיִיתִי פַּעַם יֵשׁ וְחַי וְנוֹשֵׁם

שֶׁפָּעַמְתִּי וְהָיִיתִי עוֹלָם.
וְאַתְּ יָדַעְתְּ רַק לְהִתְגָּאוֹת בִּקְסָמַיִךְ

שׁוֹכַחַת
שֶׁאֲנִי הָאָדָם.

ייסורים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחנה .נ.
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ תמוז ה´תשס"ז  
בס"ד

עוד אשוב,בע"ה,לכשתשהינה לי מילים.

י´ תמוז ה´תשס"ז  
יש לי בעיה קשה כשאני קורא שיר טוב כשלך שהוא לא רק פורט במילים יפות על הנפש, אלא הוא גם מספר סיפור, וסיפור נורא. איפה אני לוקח משל והיכן אני מקבל נמשל? איפה נגמרת ההשאלה מהקסם ומתחיל סיפור המציאות? זה משאיר אותי כל כך סקרן לשמוע את כל הסיפור, להכיר הכל,
אני לא יודע לעשות הפרדה בין שיר יפה, לאדם [שהוא עדיין יש, ב"ה] שהוא עולם ומלואו,שיש לו עבר ועתיד.
הסיפור של השיר הזה כתוב כ"כ נהדר,
וזה נורא להגיד את זה.
יחסי אם ובתה מעולם לא נראו כך...
י´ תמוז ה´תשס"ז  
"השירה מגבילה-מצמצמת..." (מישהי,שם)

טיפ טיפה הפריע המילה "פלאש", אבל בטח גם לזה יש הסבר.
אני לא חושב שהבנתי ת'רעיון....

י"א תמוז ה´תשס"ז  
אין מילים בפי. רועדת.

הבנה? אני חושבת שהבנתי, אך אינני מבינה את הסוג של האימא הנוראה הזו.

ואף אם לא הבנתי, השיר קשה, פוגע, מחלחל.

(רננת - יה)
י"א תמוז ה´תשס"ז  
בהתחלה רפרפתי על השיר / אורח/ת בביכורים
אך כשקלטתי את הסכינים שבו חזרתי לקרוא אותו בקול.
כך, מול המחשב - דבר שכמעט ולא עשיתי מעולם.


והשיר חתך. מאוד.
תדע כל אם יהודיה. וגם אב.

נער גבעות. (אברהם)
י"א תמוז ה´תשס"ז  
המחשבה על אימא כזאת שגורמת לך לכתוב "על מי שאת לא היית - ויכולת" - ממש מצמרר.
רוצה לחזק אותך ולעודד אבל קטונתי.
המילים שלך - פוצעות, מדוייקות, מתארות מציאות בלתי אפשרית, כואבת ואיומה. כל כך נורא שקשה לדון לגופה של יצירה ולהתעלם מגופה של הכותבת. מזל שאת כזאת חזקה ולא יוכלו להעלים אותך. שולחת לך חיבוק!
י"א תמוז ה´תשס"ז  
לשלוח את השיר למישהו(י...)
לדרג- 5.



ויש גם מעט שגיאות בניקוד.

תודה על השיר.
י"א תמוז ה´תשס"ז  
וואהו.
קצת עשה לי שחור בעיניים
הזכיר לי כשפים וקוסמויות ונצנצים..
וכאב גדול.

נראה לי זה צריך להיות "קופסאות שחורות" ולא "קופסות שחורות" בשורה השניה בבית השלישי..
י"א תמוז ה´תשס"ז  
משחק המילים בבית הראשון נהדר (וגאוני!).
העלילה פה מזעזעת, מטורפת, ועם זאת מחלחלת וגורמת לך לקרוא את השיר ברצף, בי להפסיק, כאילו אתה ממש מייחל להתפתחות אחרת בשיר, ומתאכזב, כי הרי הסיפור נגמר בזעזוע גדול אף יותר מההתחלה.
הדימוי של הקסמים מושלם, ושמלת התכירחים גם היא נהדרת.
חנה, אהבתי מאוד מאוד, הכתיבה שלך נוגעת ומרגשת, מחכה לספר הדירים שלך...
דניאל.
י"א תמוז ה´תשס"ז  
מספר הערות:
אולי במקום פלאש לכתוב הבזק?
וגם כדאי לתקן את הניקוד בתחילת הבית השני ללשון נקבה.

טוב, אחרי שסיימנו עם הערות אפשר לעבור למחמאות..השיר שלך אחד היפיפיים ביותר. וכדי להשלים את התמונה המדהימה שיצרת, תיבלת אתה שיר בהרבה מאוד עומק וציניות.

אין ספק שהמטאפורה של הקוסמת יפה מאוד, פשוט כל הכבוד לך.

|פרח|
י"א תמוז ה´תשס"ז  
טלטלת אותי.
אני לא יודע מה לחשוב על השיר הזה.
(עשה לי את היום. מה יש לדבר.)
י"א תמוז ה´תשס"ז  
יש שירים שגורמים לך להרגיש כ"כ קטן, חסר מילים..
בורכת חנה, באותיות בצורת רגשות.
מקסים.
י"א תמוז ה´תשס"ז  
לשיר כזה.

אני באמת לא יודעת.
י"א תמוז ה´תשס"ז  
מדהים כיצד ההורה מגלה בילדו את כל הדברים שהוא שונא בעצמו, כל הדברים שהוא פוחד מהם.
כל השנאה העצמית בתבטאת בדמיון של הילד להורה.
וכל זה נשפך על הילד, בעוד אשמתו היחידה היא היותו דומה להורה, היותו ילד.
ומצידה השני של המלכודת, ההורה מלביש את דמותו על הילד, מעביר את פחדיו אליו, כדי שגם לו יהיה מה לגלות בילדו...

אבד האדם שבקופסה.
לא תמיד אף זוכרים שהיה בה קודם משהו שונה.

המימד הזה קיים בכל יחסי הורה-ילד, השאלה היא רק כיצד זה מתבטא, וכמה.
י"א תמוז ה´תשס"ז  
בשני הבתים הראשונים, הרגשתי שאת כותבת על השואה. כבר מהכותרת פחדתי לקרוא את השיר. המשכתי וראיתי שהנושא אחר.
קראתי והרגשתי משותקת וחנוקה. הרגשתי שאני שומעת אותך צורחת מתוך הקופסא כדי שהיא תוציא אותך משם. כל זה גיליתי בין השורות, בקצב המילים, בחזרה על המילה-אמא. מילה שהיא כ"כ נעימה ונחמדה ופה נתת לה משמעות מצמררת.

אני אוהבת מאוד לקרוא את יצירותייך!
י"א תמוז ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
צריחות שצרחתי נואשת כואבת
בשעות מצוקה ואובדן
היו למחרוזת שירים מלבבת
לספר שירי הלבן (רחל)

הצרחות נואשות, והקול- יפה כ"כ... , בעז"ה עוד תשוררי על אמא אוהבת מאחורי הקלעים. ולכל מקרה-אבא שלנו הטוב הוא הבימאי הראשי שהכניס גם אותך להצגה שכזו.גאולה קרובה לבוא.
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
זה כואב ומצמרר, וגם לי אין הרבה יותר מילים לתאר את התחושה שהשיר הזה מצליח להעביר.
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
יפהפה, חנה'לה, באמת. היכולת לבטא כאב בכזה יופי הופך את המוות כמעט לנוח. דווקא אני מזהה בהפיכת היש לאין משהו כמעט אופטימי ובכל זאת מאחל לך שלא תדעי עוד כאב.
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
משיר לשיר את עוברת תהליך של ליטוב למשהו מושלם.

בקיצור, שיר נהדר.
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
היכולת הזאת שלך, לקחת מעין סיפור (טראגי לרוב) ולהפוך אותו לשיר, אך יחד עם זאת לגעת, לרגש, לזעזע ועוד ועוד
היא מופלאה.

את עושה את זה על הצד הטוב ביותר.
שיר קשה וכואב, והדימוים מעולים.

בתקווה שתוכלי לכתוב בכזה אופן גם על נושאים שמחים, ושתזכי לכך.

חימשתי (יש טעם בכלל להגיד את זה?)
י"ב תמוז ה´תשס"ז  
אני בהלם!..אחד הדברים המהממים ששמעתי!
י"ג תמוז ה´תשס"ז  
ההמשלה לקוסמת ול"נעלמת" אדיר בעיני.
שיר יפיפה.
י"ג תמוז ה´תשס"ז  
קראתי את השיר הזה במשך היום כבר שלוש פעמים.

מסחרר,מרטיט,חזק ועוצמתי.
[אני דווקא אוהבת את חנה ככותבת שירים, אבל סתםב גלל שזה הז'אנר שלי :)]

מקסימה .
י"ג תמוז ה´תשס"ז  
בס"ד
פשוט מדהים!
י"ח תמוז ה´תשס"ז  

אני אוהבת אתכם אנשי ביכורים היקרים.
אוהבת מאד מאד.
י"ח תמוז ה´תשס"ז  
וזה הדדי.
ז´ אב ה´תשס"ז  
בס"ד
ועבר הרבה יותר זמן מיום ואני עדיין לא מאמין שאני מטולטל פחות בגלל הפרש הזמן ואני לא מאמין שיש לי יותר מילים במרחק הזמן עדיין כמו כולם לפניי נאלמתי

אכן אחד השירים הטובים, אבל אין חידוש- הרי את העט נתתי לפני ימים רבים וכל שיר ממילא מחזק את בחירתי.

ואולי כמו שאחלו כאן נזכה לראות שירים במגמה הפוכה ואולי לא. אנו לא מנבאי עתיד אבל לאחל גמני אצטרף

תודה על השיר
י"ב תשרי ה´תשס"ח  
שיר חזק מאוד מאוד.

|פרח|
י"ג תשרי ה´תשס"ח  
הייתי בטוחה שהגבתי לך על השיר הזה. אבל כנראה שאני טועה...

אני לא יודעת למה חזרתי לשיר הזה עכשיו, הרגשתי צורך לקרוא אותו, להרגיש...
אבל פשוט אין לי מילים.
רק שאני אוהבת אותך...ואני איתך.
י"ג תשרי ה´תשס"ח  
בס"ד
האחת שכתבה והאחת שהגיבה.
תודה לשניכן
|אחד שאפילו לקרוא לא צריך או מפחד מעוד דמעות שחשב שכבר לא נמצאות ולא רוצה לגלות אחרת שנייה לפני החג|
ג´ ניסן ה´תשס"ח  
אני קראתי כאן הפלה.

"אֵיךְ פָּעַמְתִּי וְהָיִיתִי עוֹלָם
הַזֶּה, עוֹלָם הַבָּא אֵלַיִךְ" > שורות מן החזקות שקראתי הרבה זמן. יש לך רגישות כזו לשפה ולמשמעות, שזו פשוט שירה.

אני כאילו מגלה כמה שאני אוהבת את הכתיבה שלך, וכמה שהיא נוגעת, וזה מפתיע אפילו אותי. אוהבת עד מאוד.


ג´ ניסן ה´תשס"ח  
אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף על מה שכבר נאמר כאן.
שיר ששופע כישרון.
סיפור דוקר וחזק מאוד.
י"א אב ה´תשס"ח  
אולי בשבילו, רחום וחנון.
ואולי רק בשבילי.


כל הקסמים שלך כשלו, אמא.


האל שגמלני כל טוב הוא יגמלני כל טוב סלה.
תודה לך בורא עולם.
י"ב אב ה´תשס"ח  
חנה, אנחנו איתך.
י"ב אב ה´תשס"ח  
|חיבוק|
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד