בנושא
בכרם
חדשות
 
נמס בגשם / אריאל1
בביכורים מאז א´ כסליו ה´תשס"ז

 

אסתר זולצבוים עבדה כמילדת 25 שנה לפני לידתו של מוטי ודעתה האישית היתה שתינוקות נולדים מכוערים. "זה לא שאחר כך הם לא יפים וחמודים. אבל כשתינוק יוצא, הוא פשוט מכוער" על כן גדולה היתה ההפתעה של צוות בית החולים שמיד עם הוולדו של מוטי מילותיה הראשונות של המיילדת זולצבוים היו "איזה מותק!".

אסתר לא היתה היחידה שחשבה כך על מוטי. אמו התשושה מהלידה הספיקה לפני שנרדמה לנשק את מוטי על ראשו וללחוש "מתוקי". כך גם הגיבו כל המשפחה והקרובים שבאו לראות את הרך הנולד. לא עבר יום וכל בית החולים ידע על לידתו של "ילד מתוק" בין כתליו.

וכך גדל מוטי.

לא עבר יום בחייו שמישהו לא הזכיר לו עד כמה הוא מתוק. אמנם אמרו עליו לפעמים שהוא חמוד אבל רוב המשקיפים היו בדעה שהמילה לא הביעה את מהותו של מוטי "המילה חמוד לא מתאימה לתכונותיו האמיתיות. הוא לא חמוד, הוא מתוק!" סבתות נהגו לומר עליו שהוא "ממש דבש" ודודות התעקשו לומר שהוא "פשוט סוכר". הציניקנים טענו שמוטי בכלל עשוי מסכרין ושהוא גורם להם לסכרת - אבל אוהדיו של מוטי יצאו להפגנות נגד הציניקניות וגרמו להם לאכול את הכובע ולחטוף הרעלת צמר.

ויגדל הנער ויגמל וילך מוטי לצבא. בצבא לא היה איכפת למפקדים אם מוטי הוא מתוק "אתה רק בורג במערכת, אי אפשר לעשות לך פרוטקציות רק כי אתה כזה מותק. לך תעמוד בשלשות". ויהי היום וירד גשם בחוץ ומוטי היה בדרך הביתה. ויעש ככל אשר עשה בביתו כלומר לבש מעיל ושם כפפות וכיסה את עצמו מכל עבר כדי שלא ירטב חלילה. המפקד של מוטי חשב שזה לא רעיון טוב. "כמה פעמים צריך להסביר לך שאתה בצבא" הוא אמר. "תפגין קצת איתנות! תרים את השרוולים, תוריד את הכפפות ותלך כמו חייל אמיתי. מה, אתה עשוי מסוכר?" ומוטי כמו ילד מתוק אמר "כן המפקד!" הוריד את הכפפות, פשט את המעיל, קיפל את שרווליו ונמס בגשם. בתגובה הצעיד המפקד את חייליו סביב השלולית שפעם היתה מוטי לטקס צבאי מלא ותיזז אותם עד שהכינו מצבה על פי הנוהל הצבאי:

"מוטי מתוק שוגרבוים

נמס בעת מלוי תפקידו

תשנ"ב - תש"ע 1992 - 2010"

ורק הדודות שמחו כי סוף סוף הן יכלו לומר לסבתות - נו, אמרנו לכם שהוא פשוט סוכר...





הערה:
את הסיפור הזה כתבתי בעידודו של איש יקר שלא אפרסם את שמו (כי אם אני אעשה את זה הוא ירביץ לי...). ולומר את האמת אני לא סובל אותו. אני לא אוהב את ההומור אני שונא את גילויי הציניות המתייחסות למוות וכל כולו עושה לי בחילה.
רק מה, שלצערי הוא יצא טוב מידי, לפחות לדעתי. סל המיחזור אינו המקום היאה לו.
אני מקווה שלפחות אתם תהנו.



חורף

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאריאל1
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ כסליו ה´תשס"ז  
אני מת על אוונגרד, אבל צריך שתהיה איזה פואנטה, איזה משהו...

כתוב טוב. מפתיע ומצחיק. (במיוחד נקרעתי מצחוק מההודעה על המצבה...)
א´ כסליו ה´תשס"ז  
אבל צריך עוד לפתח אותו...לע"ד...
א´ כסליו ה´תשס"ז  
ואני עדיין חושב שזה סיפור טוב ואין בו כזה הומור שחור כמו שאתה חושב.

ובנוגע לשרשור בפורום - זו יצירה שלך, אבא לא יכול להתנער מהילדים שלו.

ר"י
וזה סופי
א´ כסליו ה´תשס"ז  
הומור מעולה!

אני מאוד אוהבת את ההומור המיוחד הזה, אני לא חושבת שהוא שחור.
הוא מזכיר לי את אורלי קסטל-בלום.

במיוחד אהבתי את המשפט "בתגובה הצעיד המפקד את חייליו סביב השלולית שפעם היתה מוטי לטקס צבאי מלא ותיזז אותם.."

אני מצטרפת לאחד הנוודים בנוגע לפיתוח שהסיפור הזה מתחנן שיעשו לו.
אנא.
א´ כסליו ה´תשס"ז  
כי כנראה שמשהו לא בסדר איתי.
מה שייך לפתח?
מישהו אמר לי שאני צריך להוסיף תיאורי רגשות - אבל זה לא מתאים! מה אתם רוצים מהיצירה המסכנה הזו?
א´ כסליו ה´תשס"ז  
נו.. שיהיה יותר ארוך.

אני דווקא חושבת שאין מקום לרגשות, כי מה הקשר פה רגשות.

במקום המשפט "וכך גדל מוטי", תאר לנו איך הוא גדל.
איך הוא היה בגן, בבי"ס, בהפסקה עם הילדים.. ספר איזה קוריוז משעשע שקרה לו כשנשפך עליו תה יום אחד..
איך אמא שלו הסיקה שהוא תמיד צריך להיות עטוף בגשם? היא בטח למדה מאיזו טעות, נכון?
איך הוא החליף שם משפחה באמצע החיים?
איך עברו עליו 18 שנים של סוכר?? (אולי הוא פגש איזה חבר סוכר-חום?)

ספר לנו על זה.
ובלי רגשות, לדעתי. תמשיך עם אותו קו של הומור.
א´ כסליו ה´תשס"ז  
אני אחשוב על זה.
ב´ כסליו ה´תשס"ז  
מעשה מבן מלך שהיה מאבנים טובות?
אם לא אז רוץ לקרוא... (זה לא זהה זה רק הזכיר לי)

עכשיו אני אתייחס לסיפור עצמו,

לדעתי הקפיצה במשלב ללשון התנ"ך לא מוצלחת ותקועה מאוד באמצע. שאר הקטע טוב ואפילו מאוד.
לגבי הפיתוח אני חושב שאין מה לפתח וזה רק יהרוס (כן מיה יהרוס) כי לא יהיה פנצ' (וחוצמזה תמיד סיפור קצר יתור חזק)
לגבי הרגשות גם כן רין מה להכניס, לדעתי בקטע הזה זה מיותר, יום טוב :)
ב´ כסליו ה´תשס"ז  


אולי יש מקום גם לקצת ציניות בחיים. חוצמזה, שכאן זה באמת לא הומור שחור. לי אישית זה לא התקשר ישירות למוות (זה המפחיד, עם המגל והעיניים הריקות) אלא לגרסה מעודנת שלו. סיפור מעולה. לא רע מדי, לא מלגלג מדי, לא נסחף עם הנונסנס.

וכמו אלו שמעליי, גם אני אשמח לקרוא את הסיפור שוב בגרסה המפותחת שלו.

בהצלוחה!
ב´ כסליו ה´תשס"ז  
לביקורות הטובות, ולקריאה לפתח.
"השלולית שפעם היתה מוטי..." אכן סיפור מצחיק.
אבל יש סיפור קצר, ויש סיפור קצרצרצר!
כותרתנהדרת.
ודבר אחרון: אני גם בדעה שתינוקות נולדים מכוערים. עם כל אחיין אמרו לי: "עליו אתה מייד תגיד שהוא יפה!" ואני: "אה... כשהוא יגדל הוא יהיה יפהפה!"
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד