בנושא
בכרם
חדשות
 
מלווה כל פסיעה / דניאל אלימלך
בביכורים מאז ד´ חשון ה´תשס"ז

בהתחלה שמחתי. זאת אומרת, כשאתה יושב הרבה זמן בתוך נרתיק כחול, שריח של גומי ממלא את כולו, אתה פתאום מאושר כשמישהו מוציא אותך החוצה. אז חשבתי שהקשר ביננו יהיה מושלם. דמיינתי אותנו רצים לאורך חוף הים. השחפים משמיעים קולות והאוניות צופרות בצופר האויר הכבד שלהן. השקיעה ברקע הופכת את כל הנוף למשהו ציורי כאשר היא צובעת הכל בכתום, ואני מרגישה את טעם החול הרך והנעים הנוגע לי בפנים שוב ושוב, בקצב ריצה נעימה. כך חשבתי שיהיה. אבל מהר מאד התבדיתי.

הוא לא נוסע לים אף פעם. מסתבר שהוא אלרגי לחול ים. הטיולים שנסענו אליהם, היו כל מיני מסלולים בצפון שבהם מצאתי את עצמי נמרחת על כל אבן שקיימת בהר הארור ההוא, נסרטת ומלקקת כל סלע וכל שלולית.

כשהוא לא יוצא לטיולים, הוא סתם מסתובב ברחוב, על המדרכה. אני שונאת את ההליכה שלו. הוא גורר רגליים במין צורה מעצבנת כזו שגורמת לך לרצות פשוט להמחק ולא להיות יותר. אבל אי אפשר. זה לא הולך ככה.

אני זוכרת, שיום אחד כשהתעוררתי בבוקר, גיליתי צלקת שחורה על כל הצד השמאלי שלי. יום לפני זה שיחקנו כדורסל. הוא גרוע. לא קלע יותר מסל אחד, וגם זה בזריקות עונשין. אבל המשחק גרם לי צלקת. צלקת גדולה על הצד השמאלי. צלקת שסימנה את תחילתו של הסוף.

הסיבה היחידה שאני זוכרת את הצלקת הזו היא כי היא הייתה הראשונה. לקחתי אותה הכי קשה כי אז הבנתי שאני לא אשאר שלו לנצח. לא שלא ידעתי את זה קודם. תמיד אמרו לי, את רק לשנה שנתיים הראשונות. לא יותר, את כבר תראי. אבל העדפתי להדחיק את זה. הוא מצידו, לא עשה רושם של מישהו שאכפת לו אם אשאר או אעלם, כמו הפעם ההיא שדרכנו בלי כוונה בתוך גללי פרה באחד הטיולים, והוא שיפשף אותי חזק כל כך, כדי שירד כל הליכלוך והריח, ולא שם לב שעל ידי זה הוא גם מוחק אותי. 

שפשוף פה ושפשוף שם, עברה כבר שנה ואני מרגישה מושפלת. מישהי שנועדה רק שידרכו עליה.
אני מסתכלת על עצמי. הצבע הירוק שלי כבר מזמן דהה, וכולי סריטות וחבלות.
אני חושבת שהגיע הזמן.
פשוט אעלם. די. לא אהיה. אתנדף. נמאס לי. נמאס לי להיות סימן. אני לא מסמלת כלום. חשבתי שיש ביננו משהו. אבל התברר לי שהוא רק מנצל אותי בשביל אחריות.

החלטתי. שייחנק הוא והאחריות שלו. אני הולכת. 




                  - מוקדש באהבה לנקודה הירוקה בשורש שלי.-




  


הומור הקטנים חוסר תשומת לב שברון לב שורש

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדניאל אלימלך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ חשון ה´תשס"ז  
מעולה!!!נוגע לכל אחד כמעט. כתיבה משובחת!
ד´ חשון ה´תשס"ז  
משובח ביותר!!
תמיד מדהים אותי איך אתה לוקח דבר כל כך קטן ושולי כמו הנקודה הירוקה שבשרש
ועושה ממנה דמות אנושית.לא נראה לי שיש מישהו שבאמת מסתכל עליה ומייחס לה חשיבות! תודה שגרמת לי להבין את חשיבותה של הנקודה(:
אתה כותב מעולה!
ליבת.
ד´ חשון ה´תשס"ז  
זה כ"כ אמיתי.כ"כ נכון.אולי אני יקח מיזה טיפ ויעלם גם..גרמת לי להבין משו מעבר..תודה..רק טוב!!
ד´ חשון ה´תשס"ז  
=]
איזה יופי של רעיון..
והכתיבה...אין מילים!!!=)
א´ כסליו ה´תשס"ז  
אתה מסטול לגמרי!!
מסוכן לקרוא כאלה דברים בשעות לילה מאוחרות...

לא נורא עם הנקודה, עכשיו יש מסביבך הרבה ירוק. :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד