המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
שלום לך, ירושלים? / בן יהודה
בביכורים מאז ו´ אב ה´תשס"ו

גַּלְמוּד עוֹמֵד

מַעֲלֵה הַזֵּיתִים

סָחוּף, עָיֵף

נוֹשֵׂא דִּמְעַת דּוֹרוֹת

צוֹרֵר בִּצְרֹר חַיִּים

נִשְׁמוֹת בָּנָיו וּבְנֹתָיו;

וּמִנֶּגֶד - -

הַר ה' הֶעָזוּב

בִּידֵי זָרִים

צְבָעִים שׁוֹנִים שׁוֹלְטִים בּוֹ

בּכִיפָּה

גֵּווֹ נִיתָן לְמַכִּים

לְחָיָיו לְמֹרְטִים.

 

מִמְּקוֹם תְּפִילָה בּהַר הַצּוֹפֵה - -

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלִָם

יְרוּשָׁלַיִם

שֶׁל זָהָב, וְשֶׁל בְּרוֹשִׁים וּמְכוֹנִיּוֹת

מִבַּעַד קִיר זְכוּכִית שָׁקוּף.

 

הַחֻרְבָּן מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה נוֹצֵץ יוֹתֵר.

 



ארצישראלי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבן יהודה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ אב ה´תשס"ו  
לא הבנתי את השורה האחרונה, לי הספיק עד "מבעד קיר זכוכית שקוף". שורה חזקה.
ההקבלה בין ההר למתיו יפה.
והלוואי שנזכה - לתחיית שניהם, במהרה.
ו´ אב ה´תשס"ו  
דווקא השורה האחרונה פשוט גדולה.
נהנתי מהכתיבה,
החזרה על המילה "ירושלים"
והניקוד מייפה את השיר.
ו´ אב ה´תשס"ו  
שיר קסום להיכנס איתו ליום האבל...
ורק השורה האחרונה- שהיא כ"כ משמעותית לשיר עושה מהפך קיצוני בשפה שממש צרם לי...
ו´ אב ה´תשס"ו  
הסיום מעולה ובהחלט עושה את השיר.

שאר השיר מעט בנאלי, אולי כי זה נושא שכבר נכתב עליו כ"כ הרבה, ובאמת קצת קשה לחדש בו. חוץ מחוסר החידוש, השיר כתוב בהחלט טוב. אהבתי את ההתעקשות לכתוב "צרור חיים" ולא "צרור החיים", מעניקה משמעות. כנ"ל הבחירה ב"הר הצופה" ולא ב"הר הצופים". שם השיר מעלה שאלה מעניינת
ו´ אב ה´תשס"ו  
ויוצר סקרנות לקראת הקריאה.

לא יזיק לתקן את כל הטעויות הקטנות שסתם מציקות. [ירוּשָלִָם - חסרה י' (ואם זה מכוון אז החיריק מיותר), ולפי כללי הניקוד העדכניים צריך להיות פתח מתחת לאות ל'. בכיפה - לא יזיק לנקד. בהר - גם בסמיכות המילה "הר" צריכה להיות מנוקדת בפתח (היא עוברת לקמץ רק ברבים), ולא יזיק
ו´ אב ה´תשס"ו  
לנקד גם את ה-ב'. דורות - חסר דגש קל. מוזר גם העניין ש"למכים" אינו מיודע (ה' הידיעה) בעוד "למורטים" מיודע (זו הקבלה. אז או שאתה מדבר על ספציפיים או שלא, אבל שלפחות תשמור את ההחלטה לכל האורך). ובאופן כללי - יש דרכים פחות בוטות להצבעה על כפלי משמעויות, לא חייבים להימנע מניקוד. ואם כבר מתעקשים לנקד כמו
ו´ אב ה´תשס"ו  
בתנ"ך (ירוּשָלִָם, שם, שם), אז רצוי להשתדל לדייק יותר (זה פשוט שאם בשאר המקומות אין היצמדות לכללים, הרי ששבירת הכללים מאבדת את האפקט שלה ונראית כסתם עוד טעות). בקיצור, מזל שלא נוהגים להתגלח בתשעת הימים, אחרת אליעזר בן יהודה כבר מזמן היה מורט את זקנו]

שיר מעניין (עודף הביקורת בא רק בגלל שאני כן מעריכה אותו).
ז´ אב ה´תשס"ו  
אני חייבת להודות שלא הבנתי את הסוף-כנראה יש לי עוד הרבה ללמוד
אבל אני חייבת לדעת-
מה המקור של "גֵּווֹ נִיתָן לְמַכִּים"?
כי נתקלתי ב"גווי נתתי למכים" או משהו כזה בשיר של יהודה עמיחי והוא משתמש במקורות..ומעניין אותי לדעת אם זה מהתנך...
תודה
ז´ אב ה´תשס"ו  
השיר לוקח את הקורא לטיול, כמו מצלמה בשוט ארוך שעוברת על הר הזיתים וממנה אל הר הבית ואחכ" אל נקודת התצפית עצמה.
הסיום איכותי במיוחד.
הארמז בכותרת לשיר מעל פסגת הר הצופים טוב מאד נדמה לי שגם בתהילים יש פסוק שאלו שלום ירושלים.

מזמן לא אמרתי כל כך הרבה שבחים על יצירה אחת
ז´ אב ה´תשס"ו  
/icons/1.gif >

איציק.
ז´ אב ה´תשס"ו  
השורה האחרונה באמת חזקה!
שיר עצוב וסוחף.
אין לי עוד מילים לתאר את הכאב..

5
ז´ אב ה´תשס"ו  
אהבתי את הניגוד בין ירושלם התנ"כי לירושלים.
ח´ אב ה´תשס"ו  
נתחיל בקטנוניות, חבל שהשיר לא מנוקד במלואו, זה גורע קצת בחלק מהמקומות.
איזה סיום!
פשוט מעולה! יש כאן בעצם 2 רעיונות שמתמזגים לרעיון אחד. החלק הראשון - ירושלים בחורבנה הברור, קברות יהודים מול בתי תפילה נכריים שם העיר אף לא מוזכר כלל, כאילו אינו ראוי להיאמר. החלק השני - ירושלים המודרנית, הבנויה
ח´ אב ה´תשס"ו  
משהו אך עדין לא שלמה כי העיקר חסר מן הספר. האות 'י' נפלה ונשאר רק השם החלול 'ירושלם'.
ואז במשפט אחד מאגדים את הרעיונות לקסם אחד שמסיר את הלוט מעל המצב הקים. נוצץ נוצץ, אבל חרב.
מעולה!!!
ח´ אב ה´תשס"ו  
בס"ד
אהבתי את השורה האחרונה הכי הרבה..לא בטוחה שלמה שהבנתי התכוונת, אבל זה-זה מבחינתי.
ט´ אב ה´תשס"ו  
ט´ אב ה´תשס"ו  
היא פשוט נגיעה חזקה בשטף דם פנימי.
בדיוק היום הבנתי את זה.
החורבן באמת מעולם לא נראה נוצץ יותר.
תודה לקוב"ה שנתן לך את המילים,
תודה לך שהוצאת לפועל.

שנזכה לראות את ירושלים בניצנוצי טהרתה ובניינה,
בע"ה במהרה בימנו.
מ.
ט´ אב ה´תשס"ו  
תודה לכם על תגובותיכם החמות.
לא ציפיתי לכזאת היענות לשיר.
לא באתי דווקא לחדש, אלא לשתף בתחושותי, (למרות שטרם ראיתי עוד התייחסות לסיטואציה הספציפית הזו).

אם טעיתי בניקוד - אנא תקנוני (בקעת - חלק מתיקונייך נכנסו במהדורה השניה).
מדובר בעיקר במקומות בהם התלבטתי ולא הייתי בטוח לגבי הכללים
ט´ אב ה´תשס"ו  
העדכניים.
לעומת זאת, במקומות בהם ציטטתי מהתנ"ך, הקפדתי לשמור על הניקוד המקורי (כולל חולם חסר). כן, גם אם זה צורם למישהו.
במעט המקומות שלא ניקדתי - פשוט לא יכלתי. מדובר במקומות שאף אני לא הכרעתי מהי ההגיה הנכונה, מאחר ויש יותר מאפשרות אחת.

מקווה שעניתי על שאלותיכם.
שנזכה למחוק את השיר
ט´ אב ה´תשס"ו  
הזה מפאת חוסר רלוונטיות, בחגיגות החנוכה המחודשת בחודש אשר יהפך לששון ולשמחה. אכי"ר.
כ"ז אייר ה´תש"ע  
כתוב היטב. במיוחד אהבתי את הסיום: "הַחֻרְבָּן מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה נוֹצֵץ יוֹתֵר." - חזק.
כ"ח אייר ה´תש"ע  
כ"ח אייר ה´תש"ע  
כ"ח אייר ה´תש"ע  
הדימוי "מבעד לקיר שקוף" מדוייק ונפלא בעיני,
שייך למבט של ירושלים המודרנית לכאורה.. נכון?

הייתי שמחה לדעת אם הדימוי נובע גם ממקום אמיתי במציאות? קיר של זכוכית..

כ"ח אייר ה´תש"ע  
כ"ח אייר ה´תש"ע  
בהחלט לא שיר טיפוסי ליום ירושלים.
אהבתי את המשחק עם שני שירים מוכרים על ירושלים(תיזהר לא להסתבך עם קרוביה של נעמי שמר ז"ל), וגם את המשפט האחרון שמתאר עיר שלמה, או שבורה(כמו שיודע כל מי שנסע במרכז העיר וראה את העבודות של הרכבת הבלתי גמורה)
בקיצור- 5!
עשית לי את היום ירושלים...
כ"ח אייר ה´תש"ע  
בהחלט לא שיר טיפוסי ליום ירושלים.
אהבתי את המשחק עם שני שירים מוכרים על ירושלים(תיזהר לא להסתבך עם קרוביה של נעמי שמר ז"ל), וגם את המשפט האחרון שמתאר עיר שלמה, או שבורה(כמו שיודע כל מי שנסע במרכז העיר וראה את העבודות של הרכבת הבלתי גמורה)
בקיצור- 5!
עשית לי את היום ירושלים...
כ"ח אייר ה´תש"ע  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד