הלוואי ואהיה כאן אני
ולא את החורזת פזמונייך מליבך
וואתה המזמזם ושפתותיך עבות בשרניות
לו אהיה כאן אני
לו רק ידעתי
כמו שידעת אתה
להיות אתה.
לו תהיינה השורות
דהויות ככל שתהיינה
כבויות דלוחות ברטיבות מחפירה
רק שתהיינה שלי
לו רק ידעתי
לאוספן אליי בגאווה.
שאלת אותי מהי חרפה
שתקתי
כך אמרתי
לא הבנת
זו שתיקה
דלוחות מרירות
זו רק אני
וככה אהבת אותי, גאה.
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ"ד סיון ה´תשס"ו  | |
מה שאני יכולה לומר לך, זה שאת מרגשת אותי כל פעם מחדש. זה אחד השירים העצובים והמרגשים שלך.. "לו אהיה כאן אני לו רק ידעתי כמו שידעת אתה.." יפהפה. |
 |
כ"ה סיון ה´תשס"ו  | |
כך זה נראה לי. גם הקינאה יכולה להוציא מאיתנו את הטוב ואת הכישרון החבוי. יפה! |
 |
כ"ה סיון ה´תשס"ו  | |
(הסוף ממש מזכיר לי את 'הדס').
לא נראה לי שאי פעם הגדרתי שיר כ'מעניין', אבל נראה לי שאעשה זאת הפעם. מעניין. זאת אומרת- צריך לחזור ולקרוא ונראה לי שאני קצת מבינה, ובכל מקרה- זה שיר טוב. |
 |
כ"ה סיון ה´תשס"ו  | |
אני רק טכנאי שלא מבין בשירה שהחליט לתקן את השקע דווקא מאחורי זאת עם המיקרופון אפשר למחוק את התגובה הזו...
"hx|n“N D˜sÐVÂõÞv`Gí¥—–GïÖGþÏP3ø¼ ¶hS%VhÐ…wJŽVn“LÏ»èrðÎ}¨ÃûD~]µ;VQ&Cc |
 |
כ"ה סיון ה´תשס"ו  | |
edil;»-9ÎT Î:ï^±¤fKÓ‡üDÕPÔR”]”"" ’% n9nµ"
|
 |