בנושא
בכרם
חדשות
 
רוח ערביים / רייזל
בביכורים מאז ל´ ניסן ה´תשס"ו

עמדתי בגבעה לבד. חול יריחו.
שמש- שמש עמדה בין הרוחות.
(הצטננה)

אחר הצהריים בשעון חיי.

(השאון נדם.) דקלים נדים לי בראשם:
עברתי. גם אותם. עברתי בימיי הרבה
ימים. חציתי את ימיי, (והם נותרו אחור)

השמיים מגלים לי עננה, רחוק.
נושפים לי מרוחם. רגע אחד.

רוגע.

 

לפעמים כדי להישלוו אני חוצה מחדש
את השאון, להיכנס לארץ יריחו, לנשום בה חול ורוח.
אחר הצהריים, אני שואלת מהרוח: שלום ירושלים.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לרייזל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ל´ ניסן ה´תשס"ו  
משהו פה מאוד מיוחד.

הדימויים אדירים בעיניי, או אולי הצורה שבה הם כתובים.

אניעוד אקרא את זה שוב, יש כאן הרבה להרגיש.
ל´ ניסן ה´תשס"ו  
כמה הערות קטנטנות:
א. שמש-שמש: הרווח לא אחיד בין שתי המילים. קצת מפריע מבחינה ויזואלית.
ב. הנקודה בתוך הסוגריים של ה"השאון נדם" נראית לי מיותרת. כדי להפריד את תוכן הסוגריים מהמשפט הבא, כדאי להותיר אותם בשורה לבד.
ג. "עברתי בימיי הרבה ימים. חציתי את ימיי" - המשחק על הימים והימים חמוד, אבל בש
ל´ ניסן ה´תשס"ו  
ביל כפל משמעות מספיק לכתוב פעם אחת בצורה שניתנת להבנה בשני אופנים, ולא לחזור על אותה מבנה פעמיים.. ("חציתי בימיי הרבה ימים" - יכול לבטא את שני המובנים).
ד. (והם נותרו אחור) - לא נח לי שהסוגריים מאחורי פסיק. סוגריים הם לא יחידה תחבירית מוגדרת, אז קצת מוזר לתחום אותם באמצעי פיסוק. הפתרון הכי טוב נראה לי שוב לשים אותם בשורה נפרדת..

מאוד נהניתי.
שיר נפלא.
ל´ ניסן ה´תשס"ו  
לקחתי את ההערות. (באמת., )
שבת שלווה ושלום!
י"ד חשון ה´תשס"ז  
מצטרפת למחול.
את מצליחה בשיר לקחת את הדימויים ולצייר ציור של מה שעובר לך בפנים וזה מדהים.
שמרתי!
י"ח טבת ה´תשע"א  
י"ט טבת ה´תשע"א  
אהובים עלי בביכורים. תמיד נמלאת שלווה מלהתקל בו.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד