המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
צוֹק הָעִתִּים / בקעת גינוסר
בביכורים מאז ב´ טבת ה´תשס"ו

[צוּק הָעֵיטִים]

 

 

כְּנָפַיִם נָשַׁאתְ אֶל הַפֶּלֶג

לְהַטְבִּיעַ בּוֹ שְׂחוֹק יְגוֹנֵךְ הַמְנַקֵּר

לִכְתֹּב עַל סְלָעַיו שִׁירַת חַיַּיִךְ

בְּנוֹצָה שֶׁמָּרַטְתְּ בְּאִבְחַת מַקּוֹר

טְבוּלָה בְּדָם.

[דָּמֵךְ.]

 

וְלֹא שָׁתְתְּ לִבֵּךְ לְפִצְעֵךְ הַפָּתוּחַ

הַשׁוֹתֵת, מְשׁוֹטֵט, מְחַפֵּשׂ

וְלֹא תָּרוּ עֵינַיִךְ לִרְאוֹת הַשָׂרֶטֶת

שֶׁהֵסֵבָּה מְרִיטַת נוֹצָתֵךְ

 

שׁוּבִי צִפּוֹר לִשְׁכֹּן לְחוֹף יָם

הוּא יֵיטִיב לְהָכִיל דִּמְעָתֵךְ

 

וְקָרָאתְ לָךְ הַדְּרוֹר לָעוּף עַל הַמַּיִם

לְהַכּוֹת כֹּל רוֹאַיִךְ בִּבְרַק מַקוֹרֵךְ

הָכֵיצַד זֶה לֹא הִפַּלְתַּנִי אַפַּיִם

הֵיאַךְ הוֹתַרְתַּנִי לְהַשְׁקִיף בַּמִּצְפּוֹר

 

הֲיָשׁוּב עוֹף הַחוֹף אֶל מִקְוֶה הָאֵינְסוֹף

לְקַפֵּל מִלְחוֹ בֵּין כְּנָפַיו

 

אֵיכָכָה אֶשְׁלָח זַעֲקַתִי הַשָּׁמַיְמָה

שֶׁלֹא תֹּאבַד בֵּין צוּקִים

 

[אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ אֶל הַסֶּלַע]

 



עצב

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבקעת גינוסר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ טבת ה´תשס"ו  
ומלא מחשבה...
ד´ טבת ה´תשס"ו  
אהבתי מאוד, אווירה מיוחדת, משהו כזה לא מציאותי...

אהבתי את כפל הכותרות, במיוחד שזה כל כך קשור. פצע שותת-משוטט - משחק מילים גאוני.
לפי מה שהבנתי שני הבתים הראשונים הם הבעיה, זעקה לעזרה. אח"כ מגיעה הצעה לפיתרון, אך בסוף שתי שורות של ייאוש, של קושי בביצוע אותה הצעה. הבנתי נכון?

מילים י
ד´ טבת ה´תשס"ו  
פות, שיר מקסים. הברקה.
ד´ טבת ה´תשס"ו  
שיר איכותי, יפה, מושקע. מעורר מחשבה. את כותבת נפלא, בקעת. יש פה כל כך הרבה תיאורים מיוחדים, כתובים בכשרון רב. אהבתי את המבנה - כמו מונולוג פנימי, אפילו מאבק. והסיום מוסיף כל כך הרבה. יופי.
ה´ טבת ה´תשס"ו  
מדהים / אורח/ת בביכורים
ויפה מאוד!
שמינית שפשוט אין לה כוח להתחבר.
ה´ טבת ה´תשס"ו  
שותת - משוטט.
מ-ע-ו-ל-ה!!!
ככה קונים אותי! במשחקי מילים.
כתיבה מקסימה. סגנון מעולה!
ה´ טבת ה´תשס"ו  
שני הבתים הראשונים פשוט מעולים.
בהמשך, היתה לי תחושה כאילו איבדת מעט את המיקוד.
בכל אופן, הדימויים שלך נהדרים
ה´ טבת ה´תשס"ו  
משחקי מילים בדיוק בכמות ובצורה הנכונות. מצויין.
גם לי הסוף נותן תחושה של איבוד המיקוד, אבל ההתחלה והמשפט האחרון עושים את השיר. והכותרת הכפולה.
[ושוב אני אגיד: קשה ליש הבית הראשון הוא משפט ארוך ומלא מושאים. זה לא נותן לנשום, ולכן גם מפריע להתרכז במטאפורה המעולה.]
ה´ טבת ה´תשס"ו  
מרגישה שעוד מילים רק יהרסו.. אז זהו.



ו´ טבת ה´תשס"ו  
הפלאת להשתמש בשפתנו הנהדרת.
ייאוש, בלבול, כאב וכמיהה משמשים בערבוביה...
מכיר את ההרגשה...
תארת זאת באמת בצורה יפהפיה.
י"ח טבת ה´תשס"ו  
יפהפה.
אהבתי את "מלחו בין כנפיו"
וגם את "ואל שתת לבך לפצעך... השותת"
ז´ תמוז ה´תשס"ו  
ואני אהבתי מאוד את
אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ אֶל הַסֶּלַע.

תחליף נהדר ל"עוללים".

משחקי מילים נהדרים ומלאי משמעות.
בטוחה שרובם נסתרים מבינתי המאוד מוגבלת (בעיקר בכל הקשור לשירה).

הלוואי והייתי יודעת גם.

(סליחה על האיחור. עד עכשיו בקושי הגבתי. ע
ז´ תמוז ה´תשס"ו  
כשיו, תודה לאל, יש יותר זמן יחסית)
ה´ אב ה´תשס"ו  
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. וכמו תמיד בישירייך, אציג ניתוח קצר של דרך הבנתי את השיר:

קראתי בשירך הנפלא את הכמיהה לזעקה, לצעקה לבכי, להוצאה החוצה.
המוטיב החוזר של המלח הוא נפלא. המלח בדמעות, המלח בים, המלח בפצעים, כשהל מתחבר.

את מעולה, ומשיר לשיר אני יותר ויותר אוהב אותך.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד