בנושא
בכרם
חדשות
 
וטהר לבנו / אריאל1
בביכורים מאז כ"ג תשרי ה´תשס"ו

יהודה יוסף בשירו האחרון "וטהר לבנו" (http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=16560) הביא בקצרה סיפור ששמע בחג ממו"ר הרב אלון. כתלמיד "חורב" שמעתי את הסיפור ביחד עם הרב, והנה הוא לפניכם כפי שאני זוכר אותו.

 

יש מקומות שבכל פינה שלהם יש סיפור, רק צריך מי שיספר אותו. אדם ההולך בשבילי מחנה אוושוויצם הפורחת יחד עם ניצול הגיהנום יכול לשמוע סיפורים רבים.

אדם זה בודאי ישים לב לתעלה הנמתחת לאורך השביל, ללא כל סיבה. זהו מרכז המחנה, אין קבר אחים, אין גדרות, סתם תעלה במקום לא הגיוני. רק שזה לא מפתיע אף אחד. כידוע ההגיון מת באוושיוץ.

אבל סיפור לא זקוק להגיון.

*           *           *

כבר חמישה ימים שעשן לא מיתמר מהארובה, השביל לגן עדן נסתם. וכי איך תבער האש ללא חומרי בעירה, וחומר הבעירה האנושי חדל מלהגיע. כבר ימים רבים שלא היה טרנספורט. מצב זה הוא בחינת בלתי נסבל לקציני המחנה – על מכונות הרייך לפעול – תמיד! ועל כן יצאה הגזרה, בלוק של עובדי כפייה יוצא להורג, מידית.

הבלוק הנבחר הובא אל תאי הגזים במהירות אופינית. אבל בצורה לא אופינית שרר שקט בין ההולכים, אין הפתעות, כולם יודעים מה מטרת החדר.

ומתוך השקט עולה קולו של חסיד גור "יהודים, היום היה שמיני עצרת , הלילה ליל שמחת תורה" הנידונים למוות החליפו מבטים תמהים, מה להם ולתאריכים? באושווץ אין זמן. אבל לחסיד לא איכפת, מתוך דבקות מתחיל הוא לשיר את שירו של הרבי.

"קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך"

ולאט לאט מצטרפים אליו עוד ועוד,

"שבענו מטובך ושמח נפשנו בישעתך"

וראה איזה פלא – לא בתאי הגזים הם עומדים אלא מרחק מאות קילומטרים משם בכפר גורא קלאווריה, בהיכולו של הרבי הם עומדים – והשירה יוצאת מפיהם בקול אדיר וחזק:

"וטהר לבנו לעובדך באמת, וטהר ליבנו לעובדך באמת"

אך את השירה מפסיק קולו של הקצין: מה זה הרעש הזה? מי נתן לכם רשות לשיר, חזירים יהודים?

והיהודים כאילו נמצאים במקום אחר הצביעו לעבר הרקיע כאומרים הוא אשר אנו הולכים אליו פקד עלינו.

אבל פקודתיו שלו יתברך אינם מקובלים באושוויץ. בצעקות רמות ובמכות פרגולים מורצים היהודים החוצה, ערומים. 

בלילה ההוא חפרו היהודים. מי שנפל, נפל, ומי שלא, המשיך לחפור.

ובבוקר תעלה הייתה חפורה לאורך שבילי הגהנום. תעלה במרכז המחנה. בלי קבר אחים, בלי גדרות, סתם תעלה במקום לא הגיוני.

*           *           *

את הסיפור שמעתי בלכתי בשבילי אושווינצם הפורחים אלול תשס"א. שמעתי אותו מפי ניצול הגהנום איצ'ה טאוב שיחי' שאמנם לא היה בבלוק המדובר אך שמע אותו בשהותו במחנה. ויחד עם כל הקבוצה בניצוחו של הרב אלון, עמדנו בשרידי תא הגזים כשבמרכז המעגל דגל ישאל ושרנו:

"וטהר לבנו לעבדך באמת!"

*           *           *

לאחר ששרנו סיפר לנו איצ'ה סיפור נוסף. הוא סיפר שהוזמן להעיד בפני ישיבה של חסידות גור על אשר עבר. כאשר סיפר להם סיפור זה קמו כל הנוכחים ושרו. לא שירה בשקט, אלא כדרכם של חסידי גור, בקול רעש גדול.

והנה מהקהל קם זקן, עומד מול הקהל ומרים את ידיו – "איידן (יהודים)! שאאאאאאאאא!".

סיפר איצ'ה "אילו אני הייתי עומד כך לא היו שומעים אותי אבל הזקן אומר שוב "איידן שאאאאאאאא!" ובהיכל שוררת דממה"

הסתובב הזקן לעבר איצ'ה ואמר:

"אני הייתי שם! אני שרתי וטהר ליבנו!"

 

 

הערה: בחלק המדובר של המסע לא הייתי מפוקס לחלוטין, כמו כן המסע היה לפני כמעט חמש שנים. טעויות וכדו' הם עלי בלבד.



שואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאריאל1
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג תשרי ה´תשס"ו  
כ"ג תשרי ה´תשס"ו  
תודה על הסיפור דברים כאלה מרגשים ומחזקים את האמונה
כ"ד תשרי ה´תשס"ו  
תודה אריאל! אני קוראת את המלים ומיד צפות בי שוב התמונות, של גורה קלוואריה השוממת היום, של הגיהנום אוושוויץ- פורח בירוק.. נורא.
ט"ז כסליו ה´תשס"ו  
קראתי את הסיפור יחד עם השיר של יהודה וזו היתה חוויה חזקה אז תודה לשניכם
כ"ב סיון ה´תשס"ו  
אהבתי את ההקדמה שלך,
סיפור לא צריך הגיון. נכון.
ל´ סיון ה´תשס"ו  
כ"ז אלול ה´תשס"ו  
גם אני זכיתי לשמוע את הסיפור הזה מאיצ'ה שיחיה, ולשיר את השיר הזה באושויץ.
כתבת את זה מאוד יפה, ריגשת אותי. צמרמורת שוב...
כ"ח ניסן ה´תשס"ז  
סיפור חזק!
5
ג´ סיון ה´תשס"ז  
בבקשה להתפלל לרפואתו של איצ'ה יצחק בן חיה גיטל (טאוב) ניצול שואה מתאומי מנגלה והאיש העדות שהעיד את הסיפור הזה.
ממש דחוף!!!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד