התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"ב אב ה´תש"פ
וגם / בתגובה לקורות חיים
כיף שזה לא מנוקד, משהו משוחרר יותר. בלי מבנה מדוקדק וחריזה מוקפדת. (בדכ אתה עושה את זה מעולה, אבלמדי פעם גם הזרימה הזאת טובה, לדעתי)
י"א אב ה´תש"פ
זה חשוף. הגבול באמת דק, והבית השלישי פשוט מכמיר.
אני מרגישה שעם התמתנות השרב משהו נרגע גם בפנים (זה בעצם גם איחול)
תודה
י"א אב ה´תש"פ
(מההמלצה). תודה. הלוואי תגלו מה מצאתם פה, חשבתי שזה איזה זרם תודעה ששייך רק לי...
י"א אב ה´תש"פ
השבת, פתאום קצת רוח רומזת: אלול, ויש פתח לנחמה ושינוי. כמו שכתבת, מילתא.
תודה על החיזוקים, יודל'ה. חייכתי מההתכרבלות. גדל'ס אתה על תשומת הלב
מחכה שתחזור, אלעזר...
וכרגיל, שמחה בתגובות שלכם. תודה רבה.
ו´ אב ה´תש"פ
זו מחשבה שבאמת לא דגרתי עליה, כמעט בכלל. גם לי זה לא מרגיש מהודק.
לקרוא לזה פרגמנט (עשיתי גוגל) פתאום דווקא נותן לגיטימציה לחוסר השלמות הזה.
מעניין
ו´ אב ה´תש"פ
עִנְבָּל הַנֶּפֶשׁ מַכֶּה
בִּדְפָנוֹת הַגּוּף הָרוֹעֵד

גוואעלד
ד´ אב ה´תש"פ
בהתחלה קראתי בטבעיות את "תיבות" במשמעות של "מילים", ולא בטוחה אם זה מכוון אבל זה כפל משמעות מטריף, עם הסוף והכל.

לְחַפֵּשׂ סִימָן בְּמִצְחוֹ שֶׁל 
זֶה שֶׁמָּצָא בְּמִצְחֲךָ

לא, זה מעולה, זה פשוט מעולה. והלהחביא שתיקה.
אני שונה ומשלשת את הקריאה, ומוצאת פה עוד ועוד..
ב´ אב ה´תש"פ
נדמה לי, מלהיב לראות את התמונה שלמה פתאום.
יופי, יופי, יופי. לא מבינה הרבה בפרוזה, אבל נהניתי מאוד מההגשה הזו. (מדהים איך שבכל חיכוך אנושי יש כמה סיפורים, אף פעם אי אפשר לספר סיפור באובייקטיביות)

עבר לי הרהור שיש משהו קצת קלאסי בקונפליקטים ובדמויות, אבל אני גם עונה לו שאלה בעצם החיים.. כלומר: תוהה איפה עובר הגבול. מתי הקלאסיות רדודה וקלישאתית וצריך לפתוח שם, להרחיב ולהעמיק, ומתי זה המצב, מתי זה פשוט אנושי. אולי משהו באנושיות הפשוטה מרגיש לי "רגיל" וזו סתם שריטה שלי..
אני מובנת כאן?
א´ אב ה´תש"פ
את זה, הרגרסיה של הירח. תודה מאוד.
נו, המילים שלך טובות לנפש.
חוצמזה,
מסכימה עם אלי, שהבית הראשון נהדר אבל קצת מנותק משאר השיר, לפחות לעיניים חיצוניות. ועוד משהו - שימי לב לניקוד, יש כמה השתחלויות שנראות לי כטעות (בשורה הראשונה "בשקט" נדמה כאילו התכוון להיות ביידוע, ב' בפתח; כאוס בסגול נדמה לי, או צרה; שבראש, גם יידוע..), סליחה אם זה מרגיש התקטננות.

ושוב, אילו מילים. נעימות, מרפאות
כיף לנו.
כ"ח תמוז ה´תש"פ
שמתפתחת, ומתדייקת, ולוכדת דקויות עדינות.
זה כזה יופי
זה יהיה לצטט כמעט את כל השיר, אבל כדי להסביר מה שובה:
קַוֵּי אוֹר ; (נראה לי שיש לימימה משפט כזה. זה מייצר בתוכי תמונה ותחושה ממש)
זְהַב-חָצִיר,
הַמִּזְדַּהֲרוֹת ; (פשוט קסם)
אֶת הַקַּוִּים אֲנִי מְקַפֶּלֶת ; (ראית פעם מישהו מקפל קווים? מעולה)
מְפֻיַּחַת וְשׁוֹתֶקֶת ; (בעיקר מפויחת, זה תיאור שלא רגיל לי בעין וגורם לעצור רגע. והחיבור שלהם, מפוייחת ושותקת. גם, לגמרי תמונה)

איזה כיף, היכולת לנצור זהרורים ולשחרר אותם להאיר לך בלילה. אגב, לא יודעת אם את מהבקיאים בהארי פוטר, אבל זה פתאום מזכיר לי את המעמעם של דמבלדור.
תודה :)
כ"ה תמוז ה´תש"פ
על הלשון והמילים נופלות בפכפוך כמו למים, אחת אחרי השניה - אני קוראת מהר, ונהנית מהצורה ומהבזקי מילים יותר מהשיר ממש.
עכשיו לועסת אותו לאט ולעומק. והוא מרפא.

מִי שֶׁנָּשַׁם אֲוִיר פְּסָגוֹת וַדַּאי מַכִּיר אֶת הַתְּחוּשׁוֹת. וַדַּאי
רָקַד בְּרֹאשׁ גַּגּוֹת

(מכיר, מכיר. קווץ'.
ולרקוד על גגות זה ככ במקום, ישר מרגישה בגוף את התחושה. לרקוד זה דבר בפני עצמו גם במנותק מההקשר והסביבה, אבל המקום משפיע הרבה, וגג זה - [נשימה עמוקה])
כ"ד תמוז ה´תש"פ
ו´ תמוז ה´תש"פ
של סופשנה, ככה מרגיש.
לא בהרבה, אבל שונה מהרגיל שלך. מעניין. (הסוגריים קצת מאכילים בכפית)
אוהבת את התמונה שבבית הראשון. אולי כי יש לי חולשה לטרנינגים, אבל שוין
ו´ תמוז ה´תש"פ
וואו. / בתגובה לסמטה
הזויות וקווים שובים אותי.
ממש העברת את התחושה (מדגדגת, מפתה). מרגישים את הקסם.
והאיש שם, שלקח לי זמן לגלות, כמו מפזר ניחוח של קבלת שבת. איזה געגוע

תודה
ו´ תמוז ה´תש"פ
ללא נושא / בתגובה ל---
וואי, לגמרי בעל פה.

אבל מגיע לה מזל טוב! :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד