התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"א סיון ה´תש"פ
כן.
רק שתי השורות הראשונות פחות חזקות לי, אולי כי משהו שם מצטלצל לי קצת בקלישאתיות, אבל ככל שהשיר מתקדם החיוך גדל.

בַּמֻּפְלָא, בַּנִּשְׂגָּב

כְּמִיהָה

וְאֵינֶנִּי מֵבִין.

י´ סיון ה´תש"פ
תראה כמה החתן מתגעגע לכלה

(פנים. סלון. תאורה רכה. בחור ובחורה צופים בגשם דרך החלון, אפשר לשמוע את הטפטוף השוטף במעומעם)
ט´ סיון ה´תש"פ
תודה / בתגובה לעולם קטן
לכם.
שמחה לשמוע שההשוואה (בעיקר בבית הראשון) עברה את המסך. זו היתה מחשבה שריפרפה בי, על מזג האוויר המוזר (היה קר וגשם, ואז שרב, וכל מיני חגים תוך כדי) והחובה למדוד חום בימים שטופי קורונה; ואיך שעובר משהו על העולם וזה משתקף בנו. או הפוך. לא משנה.
כ"ז אייר ה´תש"פ
איך עשית את זה, זה ממש קסם. אני מוצאת את עצמי בכל מיני רגעים ממלמלת מילים מכאן. יְרוּשָׁלַיִמיְרוּשָׁלַיִמיְרוּשָׁלַיִם

זו פשוט יצירה לפנתיאון הישראלי
כ"ז אייר ה´תש"פ
תודה לך!
נהנית פה
כ"ד אייר ה´תש"פ
אני אוהבת את הסוד הזה. כותרת ממש טובה, ממש נוגעת. אתה מעביר לנו רגע, בשקט, ברגישות. התמונה גם, מאוד רגישה.
(גבי הצורה, הייקו - אני האחרונה שמבינה בזה מבחינה מקצועית ורצינית, אבל מהמעט הקטנטן שכן, נראה לי שאפשר להדק עוד. ושזה העניין בהייקו. נגיד "רק" בשורה האחרונה - נראה לי שזה משהו שאפשר לשייף כשמחפשים את התמצות המינימליסטי של ההייקו. אומרת, אבל מתוך הסתייגות שוב כי אני באמת לא מהמבינים)

תודה לך. יש פה קסם
כ"ד אייר ה´תש"פ
עם ילד. החריזה והמשקל הם ממש חלק מאופי הכתיבה שלך, משה, והם טובים מאוד. ולפעמים זה קצת חוזר על עצמו, ואולי קצת משחק יוסיף. מצד שני, מוצאת את עצמי מחכה להם, סקרנית לקרוא איך המילים יישזרו זו בזו בדרך שלך. לא יודעת אם אמרתי פה משהו חד משמעי.
כ"ג אייר ה´תש"פ
בית / בתגובה ליש רגעים
זה דבר. בית זה דבר.
אני לא רוצה לברבר את כל מה שידוע, אז רק אומרת, אנחנו יודעות. אני יודעת. (מרגישה את הנחש הזה מחבק, מחבק. כמו ילדה צורחת שנמסה לחיבוק [גם אם הוא מתבטא בדרכים אחרות כי קורונה])
כ´ אייר ה´תש"פ
אבל אתה שוב כותב שירה, ומפזר עלינו קצת קסם זוהר ישןחדש.
(שני הבתים הראשונים, אני אוהבת מאוד. תודה לך)
ט"ז אייר ה´תש"פ
יש פה רגעים ממש חזקים. וחדים
(הסדרה הזו, אהבתי -
אני מדברת על זכות או לפחות חסד
ואתה נותן לי תלושים מקומטים
למים מלוחים ולחם בושת
...
אני רוצה דברים בסיסיים
ואתה שולח אותי לוועדת חריגים

והמשפט הזה ממש טוב:
כאילו אתה ביטוח לאומי)

הבית האחרון קצת שם את הכל על השולחן, אהבתי כשזה היה פחות ישיר. ובאופן אישי פחות אוהבת סימני שאלה וקריאה בשירים, אולי לעיתים נדירות..


ט"ז אייר ה´תש"פ
(לפי מה שישיבת ירוחם כתבה בביצוע שלה, הלחן של משה גולדמן)

וזו בעצם הקפצה, אני מניחה. קצת נחמה למוצש
ט"ו אייר ה´תש"פ
אלעזר, / בתגובה לקורים
אפשר לומר שכיוונת, כן, וזה משמח אותי מאוד. אוסיף גם שהתייחסת לכמה נקודות משמעותיות מבחינתי, ושמחתי לשמוע שהן עברו לקריאה שלך ולא נשארו רק אצלי. תודה!

מעניין מה שאמרת בקשר לשימוש ב"גוף" בשירה. אני מרגישה שהיא הפכה להיות אחת מהמילים הטעונות והרחבות בשפה שלנו (סליחה על ההגזמה המסויימת, אבל אולי כמו "אלוהים". מילה שמנסה לתת שם למשהו [קיים] שהגדרתו סובייקטיבית. יכול להיות שבהקשר הספציפי של אלוקות זה ניסוח עילג). כמו שכתבת, חושבים וכותבים הרבה במטאפורות על הגוף, הופכים אותו בעצמו למטאפורות ודימויים. כשעובדים איתו אני חושבת שפשוט יותר להרגיש את זה, הגוף הוא השתקפות של הרבה מחוץ לו.
חושבת גם שאפשר לראות בפרספקטיבה של זמן תנועה (עולמית, אבל גם ספציפית שלנו - יהודית) של שיבה לגוף, לארץ, לחומר. זה יפה, בעיניי, ושזור בזרמים התת קרקעיים של התודעה, ובטח ביצירה.
י"א אייר ה´תש"פ
כן ולא. זה פשוט בנפרד, כאילו זה שני אתרים שונים
י"א אייר ה´תש"פ
תפתחי חשבון באתר כיפה עם אותו ניק, תהיה לך שם תיבת הודעות שממנה אפשר לשלוח ולקבל הודעות אישיות.
י"א אייר ה´תש"פ
שימחתן אותי ממש. תודה רבה.
(שירת - אפשר למסרש לך? [סתם אני עצלנית לבדוק]
היביס [די, זה ארוך] - נהניתי מהתגובה שלך, את לא יודעת כמה. המלים שנתת לתחושה פשוט נהדרות נהדרות ותודה.)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד