התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
ט"ז טבת ה´תשפ"א
על הדבר המתוק הזה. מומלץ לגמרי.
בכלל, איזה כיף פתאום שיש גל של יצירות טובות להמליץ.

נדמה לי שכבר הערתי לך בעבר על המינון בין תפאורה והתרחשות, ונדמה לי שמה שעשית כאן הוא השילוב המושלם ביניהם.
משפט של דו שיח
משפט מה קורה תוך כדי
משפט דו שיח
משפט מה קורה
זה בדיוק בדיוק. מדהים. שזרת את זה בצורה נהדרת.

ובכלל, הדמויות כאן אמינות. אני אפילו לא מדבר על הילדים ועל התום שלהם [שהוא בעצם העיר פה הרי] אלא יותר על המבוגרים.

יאללה, מחכה לעוד סיבות להמליץ!
י"ד טבת ה´תשפ"א
אז מומלץ / בתגובה למעיין
בעיקר בגלל כמה שהסיפור סוחף ואת מצליחה להכניס את הקורא פנימה באופן מופלא.
לא אשקר- היה לי קלישאתי קצת. אני מבין שאת מודעת לנטייה הקלישאתית פה ומנסה לאזן אותה בריאליזם של תיאור אנושי, אבל שווה לשקול.
[פעם חבר דייק לי דיוק יפה- שאם סיפור צריך ללחוץ על יותר מדי כפתורים קיצוניים של רגש כדי להצליח להעביר את עצמו, זה כי קצת חסר בו משהו. שווה אולי לשקול].
אבל מעבר לזה, באמת סיפור מקסים. העושר התיאורי שלך ניכר פה. שילוב נהדר בין תפאורה [משכנעת!] ובין עלילה. בילד-אפ נהדר של סקרנות. מודה שזה תפס אותי ממש להבין למה היא כועסת עליו. [ושוב- מה את עושה ברגע שהבילד-אפ מתממש? איך לא נופלים מכאן לקלישאה?]
וכמובן, אחרי כל הביקורת הזו בחרתי להמליץ, כי נראה לי שהוא באמת טוב. כלומר, כל זה אני אומר רק כי באמת מעריך את היצירה הזו וחושב שיש לה מקום של כבוד על המדף.
ח´ טבת ה´תשפ"א
ללא נושא / בתגובה לשריון
דברים שהנחת פה:

תבנית של שיר ילדים. חרוזים. שפה.
אלגוריה פשטנית בכוונה.
כמיהה פשוטה פשוטה אבל עמוקה מאוד.
השריון עדיין מעיב.
אין ניקוד.

זהו, בגדול אני בעיקר חושב שהעובדה שהשתמשת בכל אלו הצליחה להעביר בצורה חדה את מה שניסית לומר. זה הרבה יותר אווץ' ככה בדרך הילדותית-בכוונה הזו. כמו ילד ששואל בתמימות מה יעשה צב שאין לו בית לחזור אליו.

[התלבטתי אם הרפרנס לשריון הגיע רק בעקבות דימוי הצב שצמח מהבית על הגב בכלל, או שהוא רעיון עצמאי]

["דיי" בשני יודים?]
ו´ טבת ה´תשפ"א
זה נהדר, וזה ממש אתה הסגנון הזה
גם השני שהעלית פה.
תודה
מקווה לחזור להגיב בצורה נרחבת יותר
ב´ טבת ה´תשפ"א
חג של אור לכולנו |או וטוב|

[דמיינו את בית שמאי, יושבים ומדליקים נר אחד דועך כי כבר נגמר]
י"ח כסליו ה´תשפ"א
אווץ´ / בתגובה לפרידה
ורק אור וחום שיהיה.
זה ריאלי להחריד, לצבוע הכל בצבעים של קור והעדר חום גוף.
השיר הזה נכנס לרשימת שמורים מיוחדת, וזה רמ"ג לגמרי
י"ח כסליו ה´תשפ"א
כיף שאת / בתגובה למבכה
ג´ כסליו ה´תשפ"א
שאני לא חשוף לרפרנסים המשמעותיים שעליהם היצירה הזו יושבת, אבל משהו בקצב שלה מסתדר לי טוב גם בלי להכיר. הזכיר לי את קהלת בחלים מסויימים. חתיכת ז'אנר, סחטיין.
[מה עם "מלפפות" במקום "שמלפפות"? איכשהו נשמע לי שיזרום חלק יותר. לשיקולך, כמובן].
תודה רבה על השיר הזה :)
ג´ כסליו ה´תשפ"א
שלפעמים אני תוהה על הבחירה שלך לכרוך ביחד שני מוקדי התרחשות שעקרונית יכולים למלא יצירה כל אחד בפני עצמו. כלומר: יש כאן מסה על הפער בין הרצון להרגיש ובין להרגיש ממש, והיא מנוסחת יפה ומקצינה את המקום הלא קוהרנטי של הבחורצ'יק הזה. וממש ליד, יש כאן גם עיסוק כלשהו בביטול אירוסין. כשהכריכה שלהם אומרת לי משהו על כל אחד בנפרד, כשהקישור שלהם עושה משהו והם מדברים אחד עם השני מזווית שלא הכרתי עד כה, אני מוצא שזה מעניין ומחודש לי. תוהה לעצמי ביחס ליצירה הזו מה התרומה של ההלחמה הזו, כי עדיין קצת עמום לי.
חוץ מזה, תיאור מקסים. קל שאת כתבת, ישר רואים :)
תודה ששיתפת!
כ"ט חשון ה´תשפ"א
אתה ממש חסד.
שמח מאוד שאתה חוזר לשתף אותנו כאן ביופי הזה
כ"ט חשון ה´תשפ"א
הדינוזאורים חוזרים! כמה זמן לא פרסמת פה משהו, איזה כיף לראות עוד יצירות שלך!

הופתעתי מאוד שהתגית בסוף היתה ארספואטיקה, כי על פניו ממש הרגשתי שיר על אנושיות, מאור פנים והפתחות לזולת. אם דיברת כאן כל הזמן הזה כל יצירה בכלל אז אני כבר קצת מבולבל.
וחוץ מזה שזה שיר יפה. עדיין חוכך בדעתי מה תורם לנו המבנה המסודר מאוד שלו, אם כי גם בלי להרחיב הרבה הוא עשה לי את הקריאה שוטפת.
תודה רבה עליו :)

ויאללה, נשמח מאוד מאוד לראות אותך שוב מעלה לפה עוד יצירות!
כ"ט חשון ה´תשפ"א
הדימויים שלך חדים ומדוייקים.
הזכרת לי תורות קיב ו- ט של ר' נחמן על "צוהר תעשה לתיבה".
הלוואי שעל פני כל המים האלו תצוף גם נחמה
כ"ט חשון ה´תשפ"א
אני ארחיב רגע את מה שמילתא אמרה.
השיר הזה אוסף כ"כ הרבה קצוות פרומים שלך מאלף יצירות אחרות ונותן להן הקשר אחד. כאילו, אלמלא כתבת את זה בעצמך הייתי אומר שזה משלוח מנות של מישהו שמכיר אותך ממש ממש ממש טוב. טוב, לא יודע, בכל זאת הרבדים הנוספים שבשיר פה הם לא רק מיחזור שלך אלא משהו חדש. זה אותו יודל'ה שכבר סיפר לנו על קוביות השוקולד המריר, על האבידה, על רעווא דרעווין, על הסיגרייה, על הנוף הספר-מדברי ועל יונה בשנתו. אבל זה גם יודל'ה בוגר יותר שיודע לנווט בין כולם ולהצביע על גוונים שונים של התרחשות אצלו.
אני מרגיש שמיינת חווית ידועות ונושנות לבחינות שונות של קיום במציאות שלך. מצד אחד אני מרגיש שזה לעולם ישאר לי אישי מדי בשביל לרדת לסוף דעתך, מצד שני עם השנים, טפח אחרי טפח, אני כבר לומד לשמוע ולהקשיב מה אתה אומר במילים התמציתיות האלו שלך.
אני לא יכול שלא להרגיש כמה זיקקת ותימצתת: את החווחה למילים ואת המילים לרבע מהכמות שהיית חפץ. וכדרכך, הצמצום הזה פותח הרבה מאוד.
יופי, עד כאן על חווית מפגש הכל עם היצירה הזו.
חוץ מזה- יש כאן הרכבים נהדרים נהדרים. גם אלו שזו לא פעם ראשונה שלך, ובעיקר החדשים.

אֲנִי נֶאֱסָף אֶל הַדַּף לְבַדִּי
עִם קֻבִּיַּת שׁוֹקוֹלָד אַחֲרוֹנָה
מְלַוֶּה מַלְכָּה

יְהִי הַשָּׁבוּעַ הַבָּא לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה

אמן ואמן
כ"ט חשון ה´תשפ"א
ללא נושא / בתגובה לזה הכל
אני אעיר ממרומי ספת הפסיכולוג [מטאפורית, כמובן] שהופתעתי מהאנאפורה הבולטת של "רק אני" בשלדו של טקסט שבסה"כ מנסה להרפות ולהטמע בתוך גב חזק יותר של יציבות אחרת. כלומר, כמעט החלפתי את כל השורות היפות האלו ב"רק אנחנו" או במחשבה נוספת ב"רק אתה", מה שגרם לי לתהות על הבחירה שלך בהתמקדות ב"רק אני".
חוץ מזה, קטע מקסים. הלוואי על כולנו ככה
המון המון תודה
כ"ט חשון ה´תשפ"א
והרבה דינים של קורונה עכשיו מונעים אותנו, הרבה דינים.
תודה רבה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד