תחרה, שיר אחרי הגשם, אברהם, הירשפלד, אבוד-
התגובות שלכם מחממות. תודה

אברהם שחר,
א. ניסיתי לספר את הסיפור מזווית שונה קצת, ובחרתי בקונספט קצת 'רך'- יהושבע שמנסה לרכך את הסיפור בשביל הילד, שמגלה את ייעודו כמלך שצריך לתקן את עוולות סבתו.
אני ממש לא מרחמת על הרוצחת, כן נותנת מקום להבין שהיא נולדה להורים מרושעים (ועובדי ע"ז) וחונכה לרוע ולכוח משכר מילדות.
וכמו שהירשפלד אמר, אנשים לא נולדים רעים. יש דברים שגורמים להם לעשות מעשים נוראיים לפעמים, שאין להם שום הצדקה (ופה נכנס גם העניין של הבחירה החופשית) ואז הם מקשיחים את הנפש ונהפכים למי שהם.
'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'
ב. לא התאים לי להכניס את הע"ז לקונספקט הנ"ל, בכל אופן תודה על הערה. אולי הייתי צריכה באמת להתייחס לזה.