התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ"ג אדר ה´תשע"ג
תודה / בתגובה לשולה
כ"ב אדר ה´תשע"ג
אם כך לא נותר אלא לפצוח מיד במשחק טניס שולחן זוגות ... הכל באהבה
כ"ב אדר ה´תשע"ג
ללא נושא / בתגובה לשולה
תודה שושנת ים
כ"א אדר ה´תשע"ג
כמובן / בתגובה לשולה
כ"א אדר ה´תשע"ג
פשר הקשר / בתגובה לשולה
אגמון (וגם צ"ק)

אני מקבל את הביקורת בברכה. אנא הקשב לתשובתי בלב פתוח

אתה נותן לי הזדמנות נוספת לחוות את העולם דרך עינייה של שולה - עולם לו מגוון חוקים לכל מצב, לקבלת החלטות, פתרון תעלומות - לכתיבת סיפורים.

שולה נעה בין מציאויות, מקשרת ביניהן בדילוגי ענק הנראים רק לה. העולם קורא לה מנותקת. למעשה היא חופשיה - חופשיה לחיות את חייה כרצונה ולכתוב את סיפורייה בדמותה.

החלק בה שרוצה קשר ועורג למגע ורציפות סיפק לנו את התשובה לשאלתך: "כשקורה לי משהו שאני לא מבינה אני יוצאת החוצה ... ". החוצה, אל הרחוב, אל ההמון (הנורמטיבי)

במישור המטה-אומנותי, מקובל (לפחות) כי:
(א): אין נכון או לא נכון
(ב): צורה יכולה לשמש כתוכן

אבל אלו שוב "דברי חוכמת ההגמוניה" / "חוקי הנכון". רקורסיה. לכן אעצור כאן.

תודה שוב על ההערות.
כ"א אדר ה´תשע"ג
תודה על נתגובה המפורטת. בקרוב אפרסם עוד סיפור (בסדרה?) ... אשמח לקרוא היכן הוא יפגוש אותך.

אגיב בקצרה למה שכתבת - בקצרה, כי לפעמים פרוש המחבר מצמצם את מרחב הפרוש והחוויה.

הסיפור נכתב כך מתוך רצון להעביר לקורא את דרכי פעולת הנפש של שולה. ניתוק וחוסר שלמות הן מנת חלקה. החוויה שלה חלקית ןמקוטעת.

אם כך, נראה שזה עבד - ולכן במידה מסויימת אני שמח שנותרת "ללא מעגל סגור" ...

תודה שוב ולהת' בסיפור הקצר הבא.
ד´ אדר ה´תשע"ג
צאן / בתגובה למתנקד
מתנקד ==>> יוצא עם הצאן למרעה ... נוגע בי עמוק. אכן סביב גיל 19 יצאתי לגבעות עם העדר ... יפה
ג´ אדר ה´תשע"ג
תודה!

בזמן שנכתב השיר, הוא נובע כמעיין ובאין משים לב ניצק בצורתו שלו. מכאן אורכו - כפי שנמסר.

בקריאה מאוחרת ובהתיחס לתגובות נולד לו חומר אחר - התבוננותי יותר - מטה פואטי. בו אני מוצא את השימוש בחזרה כמתן צורה לרציפות תהליך הנביטה/פריחה/הבשלה והנגדתו לקטיפה/גזם המרומז בסוף (סוף = חוסר האפשרות לחזרה).

לגבי השמחה בגעגוע, אני מסכים - שהרי גם הוא סוג של מגע מרובה פנים (גע-גוע) ובו משתמר קיום העצם או האדם החסר.

תודה שוב.
ג´ אדר ה´תשע"ג
g / בתגובה למזמרות הזמן
ב´ אדר ה´תשע"ג
נכון, אכן טעויות ניקוד ... השתמשתי באוטומט ולא בדקתי ממש מקרוב ... תודה על ההבחנה.

לגבי הקשר בין שני הבתים הראשונים לשלישי, זהו שיר אהבה, שיר כמיהה, געגוע. כשם שפרי בשל נופל מהעץ ללא מאמץ כך אני מתאר את קלות "נפילתי" הצפויה בקסמי אהובתי.

השיר אומר בעצם: אני מוכן - בואי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד