התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ"ט טבת ה´תשע"ה
זה פשוט מעולה. והלוואי שהיו עוד.
כ´ סיון ה´תשע"ד
ומסוג הדברים שלא אצליח לכתוב אף פעם..
כ´ סיון ה´תשע"ד
מי שהיה שם יודע.

חוץ מזה שאת עדיין נשברת הרבה, רק מזוויות אחרות. זוכרת דברים שכתבת פעם. אני גם שם. מחזקת אותך.
ז´ שבט ה´תשע"ד
פעם בכמה זמן. נכנסת שוב לשיר הזה. קוראת. נדקרת וממהרת לסגור.
אחר כך שוב חוזרת, כמו גנב לזירת הפשע.
א´ ניסן ה´תשע"ג
כ"ה טבת ה´תשע"ג
המילים כל כך פשוטות, יפות ונקיות: בלי קישוטים. אין כאן פומפוזיות מטאפורית והתיימרות. כל כך נוגע ללב.

מה שבלט לי מאוד הוא הצליל. המצלול והמשקל פשוט נהדרים, עולה ומתגלגל ויורד ושוב. זה יותר ארוך ומופשט אומנם, אבל ללא ספק שירה בגלל האופן בו המילים מפוזרות, תו אחר תו, שמתחשק לך לאסוף אותן.

לא התענגתי על שיר כך כבר כל כך הרבה זמן-
תודה לך על זה
כ"ז כסליו ה´תשע"ג
הנשמה שלי יוצאת אליך.
השיר הזה נורא נשי. ממש עגול ומקומר בקצוות.
נשמה בנקבה, אין זה סתם כך
כ"ז כסליו ה´תשע"ג
בו היא מסירה את ידיה ממך ואומרת לא-

אתה כותב פשטות רכה ונוגעת.
יש לי מילה או שתיים על המבנה: ה"ואת" "ואת" "ואת" יכל לעבור מטאמורפאזה קלה בין הפעם השלישית לרביעית. אבל אולי זה פחות מתיימר ויותר כנה כך. בסך הכול התפשטה לי חמימות נעימה בבטן כשקראתי, זה לא קרה לי יותר מדי זמן.
כ"ז כסליו ה´תשע"ג
בעיני זה אמין לחלוטין.
אדם שחותך את עצמו זה כמיהה לעונש, אדם שרוצה לחוות דיכוי והשפלה כי מגיע לו. התחנונים לרשות מצד אדם אחר, או הצבת האחריות בידי אדם אחר.
התגובה של החברה היא הכחמה ביותר, אבל משהו בה מטורף והזוי ולא מתאים ממש לאישה. קשה לי להניח את האצבע על מה בדיוק.

אבל האמנתי לכל מילה. לכל האפילה המכוערת הזו. יפה.
כ"ב חשון ה´תשע"ג
כאן
ג´ חשון ה´תשע"ג
י"ב אלול ה´תשע"ב
שלפעמים אני חושבת: אולי ראיתי בזה משהו אחר לגמרי שהתכוונת, אבל למי אכפת,
נגעת בי, במקום שלי.
י"ב אלול ה´תשע"ב
And I don't have a drinking problem, except when I can't get a drink
(Tom Waits)

גם אני מוצאת את עצמי תוהה מה הנחמה באלכוהול, ואולי אנסה פעם ואולי אדע, וסביר להניח שסתם אמשיך להתהלך עם הכאב הזה בצד, רק לא בקו ישר.

http://www.youtube.com/watch?v=AmEUGD42SfY&feature=related

כ"ט אב ה´תשע"ב
הפתיחה נהדרת. נקייה ופשוטה ומזמינה אותך פנימה. כל הבית הראשון ממשיך בעצם בתיאורים, קצת אלתרמני אפילו. אהבה צלולה.

אחר כך עם המכחול אתה פורש קשת של צבעים. משהו שם לא לגמרי דופק לי

דווקא הסוף התלוש והמבודד-איך אינכם מבינים- אלו הם בדיוק-
איים
כ"ח אב ה´תשע"ב
ואני חושבת שאת מיוחדת להפליא. העפיפונים שלך נשארו איתי הרבה אחרי.
אהבתי את הקיא הלא מפוסק ובכלל את כל העירום הפעור הזה.

תכתבי ארוך יותר יקרה. ואולי קצת נחת גם. שיהיה אפשר לנשום.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד