התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"ב אדר ה´תשע"ב
תודה!

אני מאוד לא מאופסת כרגע, ולא יודעת מתי אוכל לקרוא יותר בריכוז, אז בינתיים רק תודה רבה.
שימחת.
י"א תמוז ה´תשע"א
(תגובה שפויה יותר תבוא בהמשך, אני מקווה. רק תדעי שכיף שיש פה התפתחות משמעותית.)
י´ תמוז ה´תשע"א
לתכנת את הדמויות שלך. להיפך. היכולת לזרום עם הדמויות, לתת להן לחיות, ליצור את הסיפור לפיהן ולא אותן לפי הסיפור - היא נפלאה. אבל בכל זאת, אחרי שרצת אחריהן כל הדרך, חשוב לחזור אחורה ולבדוק שלא השארת איזו אבן מחוץ למקום.

כמה הערות על הפרק הזה:
*כשמני מגיע לבקר אותה - זה די מוזר שהיא הולכת לתלמידות לפני שהיא שואלת אותו למה ואיך הגיע. אלה שאלות מאוד מאוד בסיסיות בסיטואציה הזו.
*כתבתי לך את זה בפעם הקודמת, ואני מרגישה את זה עוד יותר עכשיו: חסרה התפתחות. הפרק הזה לא מחדש שום דבר על הדמויות: אנחנו כבר יודעים שאיילה מתגעגעת למני, שמני הוא מאוד מיוחד, שיאיר מנסה אבל לא מצליח. הגיע הזמן לספר משהו חדש.



"למה אנשים אוהבים תינוקות?" שאל אותה פתאום והושיט את ידו לשמיים, אוסף טיפה נוספת. פעם הייתה איילה עונה בטבעיות: 'כי הם חמודים'. אבל מני יאמר משהו אחר. והיא צריכה לקלוע לתשובה שחיפש.
"אולי כי הם חסרי אונים. או כי הם אנחנו - רק בקטן. מוטציה זעירה ומשעשעת שלנו. או כי הם מזכירים לנו את עצמנו כשהיינו קטנים. או כי הם לא יודעים כלום על החיים, ובכל זאת אנחנו לא בזים להם או ש..." מני חייך. "יפה". הוא הודה. איילה קטעה את עצמה והרימה אליו מבט שואל. הוא השפיל את עיניו אל השלולית, ונעצר לרגע. במים המתערבלים השתקפו הדמויות שלהם. מעוותות, עקומות משהו, אבל כל כך שלמות. "זה פשוט," הוא אמר אז ברוך. "כי הם חמודים".

מקסים ומדוייק. ממש.
י´ תמוז ה´תשע"א
שווה להשקיע יותר בעיצוב - גופנים מתאימים, בלי הדגשה בגמרא עצמה, נקודה ליד האות של הדף (או שזה לא בכל ההוצאות?), בלי מקפים ברש"י ובתוספות (אלא נקודה אחרי ד"ה ונקודתיים בסוף). נדמה לי שגם בתורה אור יש מה להוסיף.
מבחינת ניסוח - יש לאן לשאוף... בעיקר ליטוש לשוני, שיישמע יותר כמו גמרא (נגיד, נדמה לי ש"למה" הולך טוב יותר מ"מדוע").
אולי זה נשמע קטנוני, אבל במקרה הזה נראה לי שהדברים הקטנים עושים את ההבדל.

ובכל זאת - למרות כל ההערות, שעשעת אותי מאוד. ("שמבוננים עיני הדובונים בתורה". גדול.)
ד´ תמוז ה´תשע"א
משהו בשילוב של הצבעים ממש עשה לי את זה. לרוב תמונות של חיפושיות הן בצבעים עזים, ודווקא זה שהתמונה הזו קצת "דהויה" יוצר איזו שלווה.

מקסים.
ג´ תמוז ה´תשע"א
זה בדיוק מה שרציתי שיגיע עכשיו - איזשהו הסבר של למה הם התחתנו, כל אחד מהצד שלו.
הפרק הזה קצת פחות מלוטש מהקודמים (כמה שגיאות קטנות, שכדאי לתקן).



[אם יורשה לי - מה שנראה לי שצריך לקרות עכשיו זו התפתחות בעלילה. בנית דמויות במשך 3 פרקים, נתת להן עומק - עכשיו כדאי להתקדם.]
ב´ תמוז ה´תשע"א
למה היא התחתנה עם יאיר, בכלל? זה נראה שהיא פשוט היתה צריכה למלא את הפונקציה של בעל, והוא זה שהסכים לעשות את זה.
אוף.


(או, במילים אחרות: הצלחת ממש להכניס אותי לתוך הסיפור, וזה הרבה.)
כ"ז סיון ה´תשע"א
ללא נושא / בתגובה לפעמון
גדול עלי, הסיפור הזה.
לא הייתי מסוגלת לקרוא הכל.
אבל תדעי שהייתי פה, ושאת כותבת מדהים.




(אני לא בטוחה שאת חייבת לומר בפירוש שהוא הרג את עומר. לי אישית זה היה כמעט ברור עוד לפני כן. אולי רמז היה מספיק.)
כ"ז סיון ה´תשע"א
קודם כל - הכתיבה מצויינת. בחירה נהדרת של מילים, של דימויים, מעברים חלקים בין ההווה לעבר.
מבחינת התוכן, בחרת לכתוב על נושא מאוד מאוד לא פשוט: בניית זוגיות שניה אחרי התאלמנות.
הסיפור סובב סביב היחס של איילה למני, היחס שלה ליאיר וההשוואה ביניהם.
היחס למני נראה לי אמין מאוד. היא אוהבת אותו, הוא אהב אותה, הוא הבין אותה, והיא מתגעגעת ולא מצליחה להשתחרר.
היחס בינה לבין יאיר כואב כל כך, שהייתי רוצה להאמין שזה לא מציאותי (אם כי אני חוששת שכן). זה נראה שהוא אוהב אותה, אבל לא מספיק רגיש ולא מספיק קשוב אליה. מהצד השני, היא לא כנה איתו. יש חלק שלם בחיים שלה שחסום בפניו. ממש עשית לי חשק לטלטל אותם, את שניהם, ולצעוק עליהם שזוגיות שניה לא בונים כמו ראשונה, ושאם הם לא מסוגלים לעשות את זה לבד כמו שצריך, שילכו למישהו שיעזור להם.

מחכה להמשך.
כ"ו סיון ה´תשע"א
רק, לא עדיף שהוא יחזיק בשולחן ולא בחלה?
אולי זה רק כי אני איסטניסית, אבל אצלנו זה לא היה עובר.
כ"ה סיון ה´תשע"א
מקסים מקסים, אבל נראה לי שאפשר לשדרג את זה עוד. את בעניין של לשמוע טיפים?



(יש לך כמה רעיונות, המממ... מטרידים משהו. או משעשעים. תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה.)
כ"ה סיון ה´תשע"א
יסמין (ובעצם זו גם קצת תשובה לזליג):
לסיפור יש שני מקורות השראה: אחד זה האיש שלי, שאז היה רק בחור בפגישה שניה עם בחורתו (להלן: אני), וסיפר לה לתומו על פעם שבה השווה עם חבר כמה זוגות הם ראו בדייט. השני הוא דיון עם חברות שלי, שהסתיים במסקנה המצערת שאין דרך להפגש עם בחורים בירושלים (המקום שבו כוווולנו נפגשנו עם בחורים, כי כולנו מהאיזור) ולהיות מבוטחת מפני פגישה עם אנשים מוכרים. החיבור בין שני האירועים הוליד את הסיפור הזה.
עכשיו, לאור העובדה השניה, הסוף של הסיפור הרבה יותר ברור, נכון?
[זה לא תירוץ, כמובן. סיפור צריך להיות מובן בפני עצמו. מקווה שבפעם הבאה אשים לב לדברים כאלה בעצמי, גם בלי התגובות.]




(אה, ואם מישהו רוצה המלצה על המקום ההוא בבארשבע - בכיף. אני כבר נשואה, מ'כפת לי )

כ"ד סיון ה´תשע"א
בכלל לא הבנתי שזה אמור להתייחס לחינוך דוסי. למעשה, עד שראיתי את התגובות הייתי בטוחה שהקומיקס הזה מכוון לחלק קטן מהפמיניסטיות, שנוטות, אם נקצין את דבריהן, להציג את הגברים כמקור הרוע בעולם.

אז אני מצטרפת למדגם של ארגמון -
למדתי באולפנה אולטרה דוסית. תחשוב על שלוש האולפנות הכי דוסיות שיש - באחת מהן. מעולם לא הרגשתי שמועבר אלי המסר שגברים הם חלאת האנושות (לפחות לא ע"י המחנכות שלי. סיפורי אימה מדייטים שרצו בפנימיה זה סיפור אחר). היה שיעור אחד, בשמינית, שהמחנכת דיברה בו על גברים מכים ואיך נזהרים מהם, והיא הקפידה להדגיש לנו שאת השיעור הזה אנחנו לומדות עכשיו, והיא מקווה שנשכח את החוויה השלילית שהוא יוצר עד שניפגש עם בחורים. יותר מזה - ראש האולפנה שלי אמר לנו פעם שקשה לו עם זה שבשיעורי חלמי"ש מדגישים מאוד את הצורך בעבודה בנישואים. עם כמה שזה חשוב, הוא אמר שחשוב לו שנדע שנישואים זה כיף גדול.
הרמז הגלוי שלך לזה שזוגות דוסיים מרוחקים יותר גם אחרי החתונה - ההתיימרות שלך לדעת שזוגות מסויימים מרוחקים יותר מזוגות אחרים מזעזעת אותי. אין לי מושג על מה אתה מתבסס, אבל כדאי שתזכור שמראה עיניים יכול בהחלט להטעות. הקשר בין מה שזוג מחצין לבין מה שבאמת קיים הוא לפעמים מקרי בהחלט.



(אה, והציור מקסים. ההצללה במשבצת הרביעית מעבירה את המסר מעולה.)
כ"ח אייר ה´תשע"א
אם סרמאגו כותב ככה, אני לא מתכוונת לנסות לקרוא אותו אי פעם.

בגדול, מזדהה עם מה שארגמון אמר.
וגם, הפסקה שבה הם מדברים על הקשר הפיזי, מרגישה לי ממש לא אמינה. חוץ מזה שאותי היא הביכה, אני פשוט לא מצליחה להבין איך יכול להיות שזוג שמכיר רק בטלפון, שמכיר כל כך מעט זמן, שבקושי מכיר, בעצם, מסוגל לדבר על כזה נושא בכזו חופשיות.
כ"ב ניסן ה´תשע"א
חמוד ושנון, אם כי בתור הורגת ג'וקים מקצועית חוששני שהסיפור שלך שוביניסטי משהו...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד