סגור חלון
שלח להדפסה
עור של פורים / d1976f

ה שבט תשע"ה

א.

לִפְתּוֹחַ אֶת הַבּוֹידֶעם,
(לֹא לִפְתּוֹחַ אֶת הַבּוֹידֶעם?)

מִתַּחַת לַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה -
סוּלָּם,
שְׁתֵּי רַגְלָיו אֵיתָנוֹת
עַל קַרְקַע מַּיִם רַבִּים.
אֲנִי אוֹחֵז בִּשְׁלַבָיו
כְּבִקְרָנוֹת הַמִּזְבֵּחַ,
עוֹלֶה וּמְמַלְמֵל עַשֶׂרֶת סְפִירוֹת
בּוֹאָכַה הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה.

בְּיָד רוֹעֶדֶת
מִשֵּׁכָר הוֹלֵלוּת וְיֵין שִׂמְחָה
פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת
שֶׁהַיָּדִית בָּהּ חֲלוּדָה
וְהַצִּירִים שְׁבְּצִידֵיה נִשְׁבָּרִים
בִּצְעָקָה.
(יַלְדִּי שֶׁלִּי, אַיֶּכָּה?).

ב.

לְנַעֵר אֶת הָאָבָק
מֵעָל הַבַּדִּים?
אָבָק הָרוֹבֵץ כַּכֶּלֶב
אֲשֶׁר לֹא יֶחֱרַץ לְשׁוֹנוֹ
לְשִׁכְרוּתִי הָנִלעֶגֶת.

אֲנִי יוֹרֵד אֶל הַדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה
לְנַעֵר אֶת זָרוּתם
לְהַכִּיר בָּהֶם פָּנִים.

 ג.

מִשָׁנָה לְשָׁנָה
אֲנִי רוֹאֶה בָּהֶם סִימָנִים,
הַצּוֹם הוּא שֶׁמְּחַדֵּד אֶת חוּשַׁי. 

הֵם כְּאוֹתָם הַבּוֹדְדִים
נִשְׁכָּחִים בַּאֲפֵלָּה שְׁחוֹרָה.
כְּשֶׁהַכֹּל מִתְהַפֵּך
בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה
הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת הָאוֹר. 

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה
מִבַּעַד חַלּוֹן הָעֵינַיִם
לְהַדְלִיק זִיק
לְהִתְנָעֵר מִתַּרְדֶּמֶת שִׁכְחָה
לְכַסּוֹת מָעַרוֹמֵי גּוּפִי
בְּעוֹר אַחֵר.  

בְּאוֹר. 

אַחֵר.

 


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©