נקודת מבט - אבי דן
כולו דמות של סיפוק כלבי עילאי בשעה שרגלו מגרדת במרץ נקודה מטרידה. נראה שלדעתו ברגע זה העולם מושלם...
בעיניו החומות הוא מנסה לשכנע את צחי להוציא אותו לסיבוב ברחוב המופלא המלא יצורים מסקרנים.

ט"ז תשרי ה´תשע"ה

המדריך למטייל - וספרתם
קור, ארץ זרה, פנס רחוב ריצד במרחק. אין כאלה פנסים בארץ שלו. הוא עמד שם עם מעיל גשם חום ארוך, השלג היה פריך ומחליק מתחת לרגליו. כבר מאוחר והוא עוד צריך להשיג היום מלון, חבל שהוא לא הכין מספיק. אבל ככה זה טיולים, אף פעם לא מגיעים מספיק מוכנים,
לא ככה?!
ה´ תשרי ה´תשע"ה

דיאלוג בגן עדן - ~עלמה~
"אני לבד!” צעק אדם, "לבד! לבד! לבד!” חזר ההד. "מי שם? מי זה? גם אתה לבד? בוא, תהיה איתי ביחד!” הזמין אדם את ידידו החדש. "יחד, יחד יחד" דעך ההד.
ד´ תשרי ה´תשע"ה

להקפיא את הזמן - אברהם שחר
"את רוצה שאקפיא את הזמן?" שאל אותי יוחאי כשפתרנו יחד תרגילים בשיעור...
"להקפיא את הזמן? דווקא עכשיו באמצע מליון תרגילים?" צחקתי, "לא תודה, אולי פעם אחרת".
"לא רוצה לא צריך, אבל אם תרצי פעם תזכירי לי." לא הזכרתי לו, הוא דווקא הזכיר.

כ"ח אלול ה´תשע"ד

בגמרא זה אחרת - ביכור
חדר לבן גדול. חלון קטן,סמוך לפינה. מיטה אחת, לבנה. ארון בגדים לבן. פיג´מה לבנה, בתוכה יושב שלמה. ´קר כאן´ חושב שלמה, ´קר ולבד´. המזגן קבוע בתוך הקיר, אי אפשר למשש אותו, רק להרגיש את הרוח הקרה שמנשבות בו הקירות.
כ"ו אלול ה´תשע"ד

כנפיים שבורות - אמי 1
הצעיר סקר אותו במבט צונן שגרם למנחם לחוש לא בנוח, אך עכשיו כבר לא יכול היה לסגת. "אני מחפש את בית מדרשו של רבי עקיבא," אמר, "תוכל להראות לי את הדרך? "
כ"ב אלול ה´תשע"ד

תשליך - ארץ גושן
אני הולך לתשליך
בחוף המעורב
כ´ אלול ה´תשע"ד

מעשה בילדי לילה - דג הבבל
לכל הילדים שהלילה הוא ביתם,

שחיים על דפי השגעון,

שכתובים מדיו שנשפך,
י"ז אלול ה´תשע"ד

המסע של דורון - זכרונות כנרת מומלץ העורכים
"זה היה כבוד אחרון שחלקה שרקייה, המכשפה הרעה מן המזרח, לאיש שהעלה אותה בלהבות," אמר יוסיפון לאטו. "כעת, אם השתכנעת סוף סוף, אלך אני ואכנס את מועצת הבזלתנים. ואתה השלך את הברזל הזה: יצורים השייכים אל לילם של בני-אדם אינם אוהבים ברזל קר."
ה´ אלול ה´תשע"ד

יום בחיי התינוקת הממוצעת - איילת החמודה :)
סיפור משעשע על הימים הראשונים של התינוקת
כ"ד אב ה´תשע"ד

אשתו של מוריד הגשם - הראל ב.
אתמול היתה כאן קבוצת חיילים. הם בדיוק חזרו מפעילות ממושכת, והשתרעו בתענוג על הספות. רק חייל אחד עמד מאובן מול תמונת הזכרון שבקיר. היא ניגשה אליו עם כוס תה ועוגיה, והוא הסתובב אליה וסיפר שהחייל ההוא, שנהרג, היה המפקד שלו בטירונות.
ט"ו אב ה´תשע"ד

חלליות בסוף אגריפס - אזמרגד
"הורים חייבים להפסיק להיות מופתעים כשהילדים שלהם משתפים פעולה. אחר כך אי אפשר להתפלא כשהוא ירצה לעשות בלגן כמו ילד נורמלי." את ה"ילד נורמלי" היא מטעימה כמו הדוקטור בראון ומביטה מעל המשקפיים. אני מספיק לחייך עד שקול רגליים יחפות מגלה את יותם חסר-נשימה שב מהמקלחת, בלי חולצה ועיניים פעורות הוא לוחש שנמר רודף אחריו, מסתובב כדי להצביע ופולט צווחה מתחתיוֹת הבטן.
י"ד אב ה´תשע"ד

תקשורת עוטפת - אברהם שחר
"עוד שעה אנחנו עולים לשדור ויש לנו חור של שמונה דקות, תמצאו לי מרואיין למלא את הפינה הזו."
... "יש לי רעיון, אני חושב שהוא מקורי מספיק" הוא שתק שניות אחדות, חושב שכך הוא יגביר את אפקט הענין אצל העורך ואז אמר בקול חגיגי: "נראיין מישהו מעוטף עזה."
י"ד אב ה´תשע"ד

שאלה של השקפה - רוני תשואות
מיותם. ככה אני רובץ כבר זמן שנראה נצח ומעולם לא היה אחרת. ריק ומיותם. למה אני אומר מיותם? מיותם זה יתום, ואני – אלמן. כאילו כרתו לי חצי. קליפת נרתיק, גוף ללא נשמה.
ד´ אב ה´תשע"ד

לא נשאר עוד ״לא״ - פיניצטה
כמו בכל שנה, גם השנה הוא הניח את הקינות בגניזה. ׳מהרה ייבנה המקדש׳, היה נוהג לומר.
ג´ אב ה´תשע"ד

נטל - אמי 1
אני לא יודע למה הבאתי לכאן דווקא את האלבום הישן, ולא מיליון חפצים אחרים שמונחים עכשיו לבדם בבית הריק, אבל אני מסתכל בו מדי פעם, כשאין לי מה לעשות. אבא ואמא שלי מחייכים בשחור-לבן, וביניהם תינוק.
י"ז תמוז ה´תשע"ד

(א)זעקה - שתי שניות
היא נכנסה למכונית, חגרה את חגורת הבטיחות
והרגישה איך הקליק הזה קצת כולא אותה בתוך עצמה
ט"ו תמוז ה´תשע"ד

בחור של נסיונות - ילד מוזר
יוני היה בחור של נסיונות.
תמיד הוא היה כזה, עוד מאז הגן, כשדרבן אותנו לטעום חלזונות ונמלים.
י"ב תמוז ה´תשע"ד

טריוויה - משה כ
כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה, הָיָה לָנוּ תַּחְבִּיב.

הוּא מֵעוֹלָם לֹא עָנָה לִשְׁמוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַלְתִּי.
ט´ תמוז ה´תשע"ד

על בתי קפה לרוב - דג הבבל
המכונת קפה תמיד היתה הפינה האהובה עלי, את יודעת, תמיד מבולגן שם, אבל בצורה כל כך מחממת. תמיד היו שם כפיות שוכבות בשלוליות של קפה, כאילו מישהו בטעות שכח את הבוקר שלו על השולחן.
כ"ב סיון ה´תשע"ד

תחינה לאינטימיות - דג הבבל
זֶה אֶחָד מְהַשָׁעֹות הָאֵלֶּה, אָתְּ יוֹדַעַת?
שְהָתֹודַעַה שֶׁלָּך כְּבָר זֹורֶמֵת מֵאֵלֶיהָ בְּמִין זְרִימָה מְדַדַה כָּזֹאת,
זוֹרֶקֶת חֲצָאֵי מִשְׁפָּטִים, נְגוּסִים כָּאֵלֶּה בָּאַוִויר.
אָת בֶּטַח הָיִית אוֹמֶרֶת "זֶהוּ, עָבְרָה לְךָ כְּבָר הַשָׁעָה"
י"א סיון ה´תשע"ד

על מיכלי ודויסטויבסקי - דג הבבל
תתפלאי, אבל גררתי את עצמי לספרייה, איפה שאמרת שבטח תפגשי את בעלך, וישבתי בין החומות הכתובים שלך וחימשתי לעצמי ספרים ושירים ודמיינתי איך זה להיות מיכלי, ניסיתי למסגר אותך...
י"א סיון ה´תשע"ד

רק לפעמים חלומות מתגשמים - nermer
"אני לא מכיר אותם" הוא מחייך. למה הוא מחייך?
"אז למה אתה אומר להם שלום?"
"למה לא?"
י"א סיון ה´תשע"ד

ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכיסוף. - נ נ י
אנחנו ממשיכים לשבת מסביב לשולחן וכוספים לירושלים. כבר שבועיים אנחנו כוספים, ממש ממש כוספים. יש שיאמרו שאנחנו נסחפים, אך אנחנו כוספים לתכלית הכיסוף.
א´ סיון ה´תשע"ד

נסיקה - תם ונשלם מומלץ העורכים
ושלושתכם ידעתם זאת פתאום. סביבכם כמו היו חלקי המתכת האכזרית מרחפים, רועדים בהתרגשות נעורים חדשה, מלאים חיים וגמישות, מפוקקים מרפקים, והכל החל לנסוק. לנסוק, מעלה מעלה, מרכבת אש. ברזל עם בשר, ורוח, נוסק.
אבל שלמה אומר פתאום בקול יבש: נכון, אבל הכל אינו ראוי. לא דיו. הכל בוער. הכל בוער.
כ"ב אייר ה´תשע"ד

ל"ג בעומר - פרי עט
יונתן, רווק בן 30, משוטט בירושלים בל"ג בעומר, נפגש עם פרופסור לקבלה בסינמה סיטי ורוקד בחתונה של ידידתו בת השלושים ושבע.
י"ט אייר ה´תשע"ד

מנגינת החיים - ישורון בר טוב
"עוברים ושווים" הוא היה מכנה אותם בשקט.
שווים, כי הם תמיד חשבו שהם שווים יותר, ועוברים כי הוא ידע שיום אחד גם הם יעברו, בדיוק כמוהו.
י"ח אייר ה´תשע"ד

קיבוץ ונידחיו - זכרונות כנרת מומלץ העורכים
ניגשה אל שפת הבריכה, וכמעט מיד נרתעה מפחד להקת שפמנונים שחורה-עכורה, שעירבלה פתאום את המים באלימות דגית מטומטמת, פעורת לוע. אחד מהם קפץ, מכוער, חושף לרגע בטן לבנונית מלוכלכת, מביט ואינו רואה אותה בעיניים קטנות בולטות. צחוק יבש של גבר פרץ קרוב מאחור.
י"ז אייר ה´תשע"ד

שברי כלים - יהוצפן
מיוחדת? אני לא מיוחדת?! מיוחדת זה בריא... זה שלם, אני פגומה... מפוזרת. מי שלא מעורער בנפשו לעולם לא יבין... את המגירות השבורות, את הבכי השחור, ואת הסדקים בצדפים.
ט"ו אייר ה´תשע"ד

כנפיים - משכנות הרועים
הוא ניסה ביאוש לפרוש את כנפיו, אבל למה שיצליח? לא היו לו כנפיים.
י"ד אייר ה´תשע"ד


<< 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי