|
![]() |
|
||||||||||||||
|
הסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה...
ילד שלי
העולם הוא מטורף אתה רודף או רק נרדף? ד´ תמוז ה´תש"פ ילדי האהוב מדוע ראית שקיעה נובלת ילדי האהוב במקום זריחה מלבבת כ"ב סיון ה´תשע"ב לשוב אליך ואם תשאל מי אני אין אני כי אם אתה כ"ג אלול ה´תשע"א אורות של אהבה ימים של אהבה מופלאה התחלה של המשכה י"ט סיון ה´תשע"א כציפור על מעופה מנקה נוצותיה מבריקה גופה חציה כבת חורין וחציה כשפחה ו´ אדר ב´ ה´תשע"א כמים מפכים אהבה ואכזבה עבר ואמונה צפים ועולים כמים מפכים ל´ שבט ה´תשע"א זריחה נושם לרווחה צבעי הפרחים מלא אהבה שירה וריקודים ט"ז טבת ה´תשע"א שיר של אור רגעים של קסם הרגעים המאירים מנשימים את החיים כ"ג כסליו ה´תשע"א תיקון ונפילה הנה באה התשובה לנפילה חוזרת כזיכּרון - כשיכּרון י"א תשרי ה´תשע"א מילים של תפילה מילות תפילה הדהדו בשמיים עשו את דרכן אל כסא הכבוד ימים של תקווה התאדו כמים כ"ט תמוז ה´תש"ע ליטוף של שמש (השמחה 2) ליטוף של שמש נרגש בקול שביר, החושך עדיין מאיר, י"ז שבט ה´תש"ע במבט של חתונה הכוס נשברה רסיסים של אהבה את ואני במבט של חתונה י"ד שבט ה´תש"ע ממעמקים ממעמקים קראתיך, ה´ שמעת קולי, דמעתי גילה. י"ב טבת ה´תש"ע שירה חדשה שירה חדשה מהולה בחשכת השנים, מים מזוקקים ג´ טבת ה´תש"ע תבערת ציון חתן וכלה, קוננו בדרכים, שחור ולבן, מראות חרבים. ה´ אב ה´תשס"ט בפסגת ההרים בפסגת ההרים מרשרשת רוח, בין הצללים זולגת דמעה, תולעת קטנה חסרת מנוח, ללא צבעים, ללא אמונה. כ´ אייר ה´תשס"ט כאן, במשרד ההדור כאן, במשרד ההדור אני לבדי בוהה בי כ´ אייר ה´תשס"ט שירת ההוויה מבֵּין סלעים, אור החל מתנוצץ, מזריח כותרות העלים, מאיר ערוגות גנים. ז´ אייר ה´תשס"ט אהבת נפשי דממה משתררת ואת מסתכלת ... הישארי כאן לצדי אהובתי א´ שבט ה´תשס"ט יום הולדת הגיע היום בו ירדה נשמתך לרעות בגנים וללקוט שושנים, י"א חשון ה´תשס"ט כלות הנשמה נחלי עדן משתוקקים, אהבת קודש מבקשים, מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. י´ סיון ה´תשס"ח אורות התפילה מרחבי דמיון מתפרשים על מציאות, מציירים ציורי רוח, מדמים שכל לרגש. ח´ סיון ה´תשס"ח רגשי אהבה התרגשות רבה אחזתהו, זה הרגע לו פילל, נכסף. כה יפה ואהובה, מחכה לו, כ´ אייר ה´תשס"ח פרצי הוויה פרצי הוויה מתדפקים על גופי, עורגים בכסיפה, לוחשים בדממה, מאווים להישפך למרחב האינסופי. ו´ אייר ה´תשס"ח רחשי ההוויה נהרי תשוקה שוקקים שם, לאלוקים. ד´ אייר ה´תשס"ח עד אנה ינאצני האבק הזה? פירורי האבק עוד לא תמו - נאבקים חמץ יקראו ט´ ניסן ה´תשס"ח ניצוצות רקיקי המצות פה סח שואלים, כעוללים לא מעונים, עונים סיפור (ללא) מצרים. ה´ ניסן ה´תשס"ח קריאה בעין חרב חדה מושחזת בקפידה נחלה. י"ט אדר ב´ ה´תשס"ח פורים קול מתוק מתנגן לו זרימת סתרים. לשם ייחוד... "לחיים". ו´ אדר ב´ ה´תשס"ח אל תוך האור קול נשמע, -כה טהור- לוחש ברוך. י"ב טבת ה´תשס"ח טיפה בים היא לא יותר מטיפה קטנה וחסרת צורה. הקול כה גדול כ-חול הים זועק אליה, בוכה. ו´ כסליו ה´תשס"ח רק שהתפוח לא ייפול רחוק מהעץ עלה צונח, העץ צורח, הפרי גונח, שורש זונח. ג´ כסליו ה´תשס"ח דרך החיים מְהַלֵך בדרך, השבילים רבו מספור, חיצי כסף חודרים, מפלחים את ליבי כפור. ג´ כסליו ה´תשס"ח ניצוצות נִיצוֹצוֹת קְדוּמִים גְנוּזִים עָמוֹק. א´ כסליו ה´תשס"ח המכשיל צהוב ומחוספס, דק וחד, שולח יד בכל אחד. ב´ חשון ה´תשס"ח הספד צבע פניו הוריק חומו, כעת רק אפור יאמר לו. ב´ חשון ה´תשס"ח רוצח לבן, כמו השקר, עונה ללא היסוס. שחור, כמו הקיר, חורט מוות, אנוס ב´ חשון ה´תשס"ח כְּשֶׁאַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת... כְּשֶׁאַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת, מִיָד פָּנַי אַסֶב מִרֵדֵת. אַתְּ שׁוֹאֶלֶת. כ"ב אלול ה´תשס"ז דרך הטבע אדמת העצים, חיים זעירים, מתבוננים. אני בתוכם, בלתי נראה, הם שוקטים. י"ב אלול ה´תשס"ז החסד העליון לבֵנה שחורה, שוקעת, המים עמוקים מדי, מעבר ליכולתה. ה´ אלול ה´תשס"ז דרכנו הנוף פשוט מדהים, משתאה ללא מילים, הרוח נמצאת בכול, מעצימה את הצבעים. כ"א אב ה´תשס"ז כמו גרגירי החול הם מחליקים מטה, מגעם כה מושלם, חומקים מידיי, אל תוך הים. כ"א אב ה´תשס"ז הרוח שנשבה רוח נושבת, חמימה ונעימה, שואבת אותי אליה, פנימה... לוחשת מילות חיבה. ד´ אב ה´תשס"ז חורבן הבית דם החל מתנקז ללחיי המוכה, הכאב גם הוא לא איחר ובא. כמו אש בוערת, חורכת את הגוף, ב´ אב ה´תשס"ז רחשי מים הד חולף במעמקים... י"ט אייר ה´תשס"ז השמחה השמש שוקעת, האור נגוז והולך... חש בשמחה מגיע ליעד. ט"ו אדר ה´תשס"ז בודד דממה מבורכת, אין כל קול באוויר, רק הרוח מנשבת מנסה להסביר. כ"ח תמוז ה´תשס"ו יש לי יש לי חבר אנו מחוברים יש לי אב אנו אוהבים ט´ חשון ה´תשע"ב חיות הקודש ארי א-ל שוכן באינסוף י"ז טבת ה´תשס"ח חיות האדם שפן מיותם חי במערה רואה מוות ט"ו טבת ה´תשס"ח יומנו של ´ישראל´ 2 נַּעַר כְּבָר אֵינֶנִּי, אָדָם, מִּזְמָן לֹא הָיִיתִי, אוּלָי כְּכֶלֶב אַשְׁוֶה נַפְשִׁי, לִּבְשָׂרוֹ יִכְסוֹף גוּפִי. ו´ תשרי ה´תשס"ח זרימה זרימה, כה מתוקה, נשמעת לאוזני, פעימות הלב דופקות, קוראות אלי.. כ"ה אב ה´תשס"ז יומנו של ´ישראל´ שחור, זה הצבע שלי. אולי גם אפור, אבל לא יותר מדי. אדום, זה צבע הים. י"ד אב ה´תשס"ז דרך המלך לאט לאט היא גלשה למטה י"ג סיון ה´תשס"ז קץ העצלות ללא סיפוק, מחפשת כ"ז אייר ה´תשס"ז מהלך החיים הוא הלך... השמחה הייתה מוחשת כ"א אייר ה´תשס"ז דממת הרעש הרעש הגיע אל קיצו... ח´ אייר ה´תשס"ז מי יגיע ראשון - החמור או הסוס? הוא רוכב... "קדימה!, קדימה!", הוא קורא, "יותר מהר!" י"א תשרי ה´תשס"ז הנוכל הגדול מכולם הוא יכול לשחד, יכול לפתות ט"ו אב ה´תשס"ו נמשל כבהמות נדמו ...הוא ניגש אליו ז´ אב ה´תשס"ו חסרון או יתרון ...מה ראית באדם ב´ אב ה´תשס"ו יושב מול הטלויזיה צופה...לא ידוע על מה כ"ט תמוז ה´תשס"ו איש ההווה והעבר אכן, חמקמק הוא כ"ח תמוז ה´תשס"ו עוד רגע של קסם דקה וחצי של רוגע... כ"ג אב ה´תשס"ז רגע של קסם מנגינה מרגיעה וקסומה י"ט סיון ה´תשס"ז סיפור גבורה חץ שרק מעל ראשי, קולות הקרב הדהדו באוזני, הוא ניצב לפני, כה ענק ונוראי. הוא העווה את פרצופו, כנראה בניסיון לחייך, ושלף את חרבו בצלצול מתכתי. כ"ב כסליו ה´תשס"ח ´אני´ מי אני? כ"ז סיון ה´תשס"ז תה עם חלב לאחר התפילה עייפות כבדה אפפתני... כ"ז סיון ה´תשס"ז הרוגלך הנכסף ...רעב החל לחלחל בי ח´ אב ה´תשס"ו |