אמממממ....לא יודעת... חבר´ה תמסרשו!!

אלעד (שם זמני) פרק כ´
הזריחה הייתה כל כך יפה שזה כאב. האדום כמו פצע את ליבה. הכתום הזכיר את נשכחות העבר, את טוב האתמול. הצהוב שהבהיק לפתע את השמיים, הכניס ללבה את התקווה
כ"ה טבת ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק י"ט
אלעד ניסה להתרכז, היה לו קצת קשה. משהו במבטה של רעות הפריעה לו. משהו בצעדיה האיטיים. משהו בעיניה הכחולות-כחולות.
י"ח טבת ה´תשס"ז

דמעות לא של מלאכים
לפתע עלה בדעתו שאולי הגברת מצפה ממנו שיודה לה, אך הוא המשיך לשתוק, ידע שמבוגרים מעדיפים שילדים לא ידברו הרבה.

י"ג טבת ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק יח´
מעיין הביטה ברעות, נדהמת. אחר היא קמה. יצאה מהחדר, ירדה במדרגות, וטרקה את דלת הבית.
ו´ טבת ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק י"ז - חלק ב´
אלעד נפרד ממעיין. התחיל ללכת במהרות לתוך בניין הישיבה, הרגשה טובה מלאה את לבו.

כ"ג כסליו ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק י"ז - חלק א´
רעות רצה ורצה, לא שמה לב לכלום.

היא כבר לא הצליחה לנשום ובכל זאת המשיכה לרוץ. רצה כאילו חייה תלויים בריצה הזאת. היא ניסתה לנקות את מוחה ממחשבות. הלב דקר וצבט, מסרב להאמין.

כ´ כסליו ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק טז´
אחר כך הבינה הכל. היא החלה לרוץ בלי איבחון, היא רצה ורצה בלי הפסקה, ובלי להבחין לאן.

על אלעד היא דווקא סמכה.
ט"ו כסליו ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק טו´
אלעד הביט בעיניה של רעות, מודה לה במבטו על כל עזרתה בכל התקופה הקשה הזאת. זמן מה הם ישבו שותקים, עד שאלעד הפר את הדממה.

ז´ כסליו ה´תשס"ז

אלעד(שם זמני) פרק יד´
נולד בתוכו כמו גוש קרח, שלא נתן לו לחייך ולשמוח.

כ"א חשון ה´תשס"ז

אלעד (שם זמני) פרק יג´
והזמן כמו אינו מביא מרפא, אלא להפך, כמו ציפור הנועצת את ציפורניה בטורפה, כך הכאב חודר עמוק יותר ויותר עם כל יום שחולף.

ט"ו חשון ה´תשס"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד