אוב
לא חשוב. ממילא מנודה אני

משוגעת

דוברת אל מתים

כ´ אדר א´ ה´תשס"ח

אולי עדיף כך
. החבר של הבחור עם הגידול בראש כתב הערה ליד כל תמונה, ושם כתב "עכשיו אני נראה מצוין ויכול להתחיל עם בחורות". זה מאד הצחיק את הבחור עם הגידול בראש. את החברה שלו זה לא כל כך הצחיק
כ´ אדר ה´תשס"ט

אומר לך מהי אלימות
אֵינְךָ מֵבִין - שְׁתִיקָה אֵינֶנָּהּ רַק הָאֹפֶן בּוֹ הַמִּלִּים נֶעְדָּרוֹת
ג´ כסליו ה´תשע"ה

אומרים שהזמן חסר רחמים
מַיִם יְכוֹלִים לְהָקִים שָׁאוֹן
מוּטָב נִשְׁתֹּק. נַחֲסֹך אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת
הַמַּאֲמָץ הַזֶּה לִצְעֹק

כ"ב שבט ה´תשס"ט

אחר כך
זה קרה כאשר ערבנו ראשית ואחרית.
קירות ביתנו הנבנה הפכו וילונות דקים
דהויי מבט.

כ´ אלול ה´תשס"ח

אחר כך הכאב
קצה לקצה. נוקבים
נקבים. סותמים
חלולים. משחזרים
או לא
כ"ח אדר א´ ה´תשס"ח

אחרת
"זה לא נחמד להיות נטוש ולהישאר לבד". "לא זה לא" לאה מסכימה. הבד הכתום זוהר ומאיר איכשהו את פניה. "אבל אנחנו לא נוטשים אנשים בדרך כלל. גם האח הצעיר לא נטש את הבת. וזה רק סיפור".
כ"ה חשון ה´תשס"ז

אינטרלוד
וזה, רות חושבת לעצמה, הסולם הכי בסיסי. מתכנני המכשירים לא התאמצו הרבה. וכמה אפשר כבר לשמוע רצף לא הרמוני, ועוד עולה.
כ"ז תשרי ה´תשע"ד

אספירציה
מֵשֶּׁהוּ קָרָה לַמִּילִים
הֵן הָיוּ עָשּׂוּיוֹת
לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרוֹת גְּדוֹלוֹת
י"ב אייר ה´תשע"ד

בימים ההם
נאה לשבח על הטובה. רעה נעדיף לשכוח
נדליק נרות (שמונה. מוסיף והולך)
כ"ד כסליו ה´תשס"ט

בלדה לשבץ
ואת עמדי

אך איני

שמח

ולא עוד כלאי - מרחבים

אנא סלחי

כי אני

שוכח

את שמות הדברים הטובים
י"א אייר ה´תשס"ו

בלות
שירי זמן וקיקיון (1)
י"ב תמוז ה´תשס"ט

בעדינות
נאות בהרבה היה ללחוש מילות אהבה זה באזני זה. לחלוק חוויות ילדות. בעצם לא. חוויות ילדות אין מקומן כאן.
ל´ ניסן ה´תשס"ח

בפברואר כדאי לקנות פילים
אולי עדיף ככה, משוגעים הכל מותר להם. אפשר לדבר מילים אמיתיות, בלי להסתתר מאחורי דירת חדר ועבודה קבועה. בואי, הוא אומר. ניסע למרון. יש שם תפילה לזיווג.
ג´ אדר א´ ה´תשס"ה

בראשית
היא קיימת. לגמרי קיימת. וכבר הכל אצלה סגור ופתוח כמו שצריך, מקובע במסמרים ותפור בחוטי משי, והיא הולכת ואוכלת ושותה ואפילו מדברת כאחד האדם.
ה´ תמוז ה´תשס"ח

גמדים לא ישנים
לא קסם. מציאות עורכת כאן שולחן לשניים

חותה האח בגחלים קרות

כל המראות כיסתה למען

תדמה כי יפה היא שבעתיים.

כ"ב שבט ה´תשס"ז

געגועים
ומה בין נגוהות שקיעה לאפלולית זריחה

שאנו ישנים וניעורים וישנים

כ"ז אדר ב´ ה´תשס"ח

האחות הלכה ממך
היי שקטה. אין הגנה כאן באויר

בלאט באות אלייך אנחות מן הוילון

אל המיטה
ט´ אדר א´ ה´תשע"א

הדים
הדים אמרנו. אסוציאציות לא יקחו אותך
רחוק. הדים יש לאנחות החולה לידך
ג´ ניסן ה´תשס"ח

היקשרות
אַתְּ בּוֹכָה.
רוֹקְמִים אוֹתָךְ אֶל עַצְמַךְ
פִּסּוֹת קְטַנוֹת
י"ג טבת ה´תשע"ג

הפוך
אֲנִי יָלַדְתִּי אֶת יְלָדַי
אֶל הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה, וְאֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא
אֶל הָאֲדָמָה
ג´ אייר ה´תשע"ב

ואם אין
כך השנים אומרות את שלהן.

למלום האתמולים הפך ללחישה
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

ושמך, אלוהים
עוֹד מְעַט תָּדּוּן אֶת הַעֵצִים לְהִשְׁתַלַךְ
וְאֶת הַרוּחַ לְהִתְגַּשֵׁם ושׁוּב
אָבוֹא, אוֹחֶזֶת בְּהֶבֶל הַפֶּה
י"ד אלול ה´תשע"א

טרם עת
ולא פנים ולא ציפורים

ולא פז קרניים מבעד עלים

כ"ז אדר ב´ ה´תשס"ח

כל הזמן שבעולם
אנשים חושבים שזמן הוא קבוע ויציב, אינם יודעים שזמן יכול לבעור, לטפטף, להיקרש.
י"א טבת ה´תשס"ז

כשמיכאל הציל את רונית
כשרונית קפצה לכביש בטעות ומשאית דרסה אותה, מיכאל הציל אותה.
כ"ד אדר ב´ ה´תשס"ח

לא
לֹא
לַעֲבֹר כֹּל הַגְּבוּלוֹת
וְאָז כְּשֶׁהֵם אֵינָם
לִתְהוֹת מָה עוֹד
ז´ שבט ה´תשע"ה

לפחות השקיעה
אנשים כמוני מחייכים כאשר הם רוצים לבכות. אנשים כמוני עוצרים את נשימתם כאשר המילים הדוחפות לצאת אינן מסוגלות להאמר עוד.
כ"א אדר א´ ה´תשס"ח

מי שנפשו שלוחה
מִי שֶׁנַפְשׁוֹ שְׁלוּחָה
שׁוֹאֵל אֶת הַחֲשֵׁכָה
שְׁאֵלוֹת
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"ד

מילים דוחפות לצאת
איני רוצה.
חפצתי בשירים קלים ולבנים
לא מצבות של ניירות
כ"ח אדר א´ ה´תשס"ח

מעגלים
איני דומה לציפור הזו בשום מובן. היא שמנמונת ואני רזה, היא מדדה כברווז ואני פוסעת זקוף וגבוה. לה יש בטן שמנמונת, ולי אין. אפילו לא קטנה.
י"ב סיון ה´תשס"ח

נדודים
אִישׁ מִתְוַכֵּחַ עִם זֶלְדָּה.
כ"ה אייר ה´תשס"ט

נפילה
ההולם לחשש ונמוג לאטו
על קול מתרחק. פסגתו של נבו
מערפלת אותך. אקרא בשמך
ב´ כסליו ה´תשע"א

נשים בוראות התחלות
נשים בוראות התחלות. כמו השקדיה בטו בשבט

שעלעלים מנצים בה. גם אני. כמעט.
כ"ה שבט ה´תשע"א

סיפור ילדים
ילדי פותחים את המגירות.
ט´ שבט ה´תשע"א

סיפור ילדים
ילדי פותחים את המגירות.
אצבעותיהם נצבטות במגירה סוררת
בכי. נשיקה
ד´ כסליו ה´תשס"ט

סליחות
חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת לְעַצְמוֹ מִקְלָט
לָנוּס אֶל הַשָּׁמַיִם
כ"ד אלול ה´תשע"ב

עזאזל
אחר כך אמרת: אחוז בשולי גלימתי
גלימותיך שבירות. וידי מלאו רסיסים.
כ"ה אלול ה´תשס"ז

על קול
תני לגוף את שלו. תני לגוף שאיננו שלך להיות שם, לפני
שאיננו, בטרם אבד, בטרם יושלך.


י"ח כסליו ה´תשס"ט

עשן
גם ג´ובראן יודע שהמילים הפחות עדינות שרוח הערב נושאת מפיה של תקוה אל אוזני הרחוב הן רק החספוס ההכרחי שהיומיום עוטף בו אהבה גדולה, עמוקה כמו הים השואג שני רחובות מהם.
י"א אייר ה´תשע"א

צליל עילי
כְּלוֹמַר
הַכֹּל תָּלוּי הֵיכָן נוֹגְעִים וְאַיךְ
י"ח אב ה´תשע"ב

קביים
ידו של המוכר נוקשת לה בחלון והיא אוטמת מפניה את הזגוגית שלא יכנס, ששום דבר לא יכנס.
י"ד כסליו ה´תשע"ד

רקויאם
מַה שֶׁנוֹתַר. הַקּוֹל. (אוּלַי
לִווּי כִּנוֹרוֹת שְׁנִיִּים)
ט´ ניסן ה´תשע"ג

שירים בלא קול / Midlands
הכל צומח בקלות בלי לבקש, אם לא היום, מחר יבוא הגשם, נתאושש,
כ"ד אלול ה´תשע"ה

שירים בלא קול / איש מנגן בפסנתר
אִישׁ אֶחָד אֶצְלִי מְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵר
וּמָה שֶׁאֵינוֹ מְנַגֵּן נוֹכַח בַּאֲוִיר, מְמַמַּשׁ עַצְמוֹ
כְּמוֹ אֱלֹהִים בְּהַר סִינָי.
כ"ב סיון ה´תשע"א

שירים בלא קול / אסור לעשן
אֵין לַדָּבָר סוֹף. תָּמִיד אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹף
מִמִקְטֶרֶת שֶׁאֵין. אַתְּ, אָסוּר לָךְ
לְעַשֵּׁן.
כ"ט תמוז ה´תשע"א

שירים בלא קול / בלוז למפוחית
אוּלַי בְּלֹא קָהָל, בְּשֶׁקֶט, בְּמָקוֹם אַחֵר
הַמּפּוּחִית הָיְתָה רוֹצָה לוֹמַר שֶׁהִיא פְּסַנְתֵר
לִשְׁאוֹף אֶת הַצְּלִילִים אֶל הַהַרְמוֹנְיָה.
א´ אייר ה´תשע"א

שירים בלא קול / הצער הזה
[הַאֲחָיוֹת, מָה הֵן מְבִינוֹת
בְּגוּפִים שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַקֶּצֶב
מָה הֵן מְבִינוֹת בְּעֶצֶב]
ד´ ניסן ה´תשע"א

שירים בלא קול / הרמוניה שניה
בַּאֲוִיר מָהִיר יוֹתֵר לָנוּעַ
וְהַתָּוֶךְ בֵּין הַמַּיִּם לַשָּׁמַיִם מְהַמְהֵם גַּעְגּוּעַ
בִּלְתִי נִתְפָּס.
י"א תמוז ה´תשע"א

שירים בלא קול / זה היופי
הַיּוֹפִי הַכָּלוּא בְּהֵיכָלוֹ, מִתְפָּרֵא בִּפְנִים
מְרַסֵק עַצְמוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת עַל
הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשְּׁכֵנִים.
א´ סיון ה´תשע"א

שירים בלא קול / לא מכוון
מָה טוֹב שֶׁדּוֹ צָבוּעַ בְּאָדוֹם
כָּךְ לֹא צָרִיך לִרְשׁוֹם, מָה טוֹב שֶׁהַנַּגָּן
אֵינוֹ יָכוֹל לִנְשׁוֹם
כ"ג אדר ב´ ה´תשע"א

שירים בלא קול / סזורה
כִּי הַמְּשׁוֹרֵר אוּלַי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, אֲבָל
הַמּוּזִיקַאי
יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב.
י"ט אב ה´תשע"א

שירים בלא קול/ היום לפחות
הַבְּדִידוּת טוֹבָה וּמְרַפְּאָה הַיּוֹם

הַיֹּפִי הָיָה וְהֹוֶה וְהַכְּאֵב מִצְטַנֵּף

וְנִרְדַּם.
כ"ח אב ה´תשע"ה

שירים בלא קול/ לשוב
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַאֲוִיר נוֹפֵחַ אֶת נִשְׁמָתוֹ
מַלִחִישׁ אֱלֹהִים אֶת תֻּפָּיו
ל´ אב ה´תשע"א

שירים בלא קול/ שיר שלא נולד
עוֹד יִהְיֶה כָּאן שֶׁקֶט. לָךְ אָשִׁיר
סוֹלְפֶזְ´ בְּדוֹ מִינוֹר.
ה´ תשרי ה´תשע"ב

שקוף
משהו שקוף בפנייך. אל תדברי

ט"ז אדר ב´ ה´תשס"ח

שריון
פני הצעירו מאד.

וזמני נחרט על גבי

טבעות טבעות.
ט"ז אדר ב´ ה´תשס"ח

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד