טרמפיסט בהתהוות

בְּנֵי הֵיכָלָא
בְּנֵי הֵיכָלָא
שִׂפְתוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת
ו´ ניסן ה´תשס"ו

חסימה
לפעמים הרצון בוער,

כשמש בצהרי תמוז,
ב´ ניסן ה´תשס"ו

אני מאמין
שיר שכתבתי לפיזמונסניף, לפני כמה חודשים. והיה לו בו איזה נס קטן...
כ"ג אלול ה´תשס"ד

הישיבה שבסוף העולם
ירחמיאל ועומר עמדו מחוץ למבנה גדול, ארוך ואפור. היו לו חלונות גדולים ומרובעים. זה היה רגיל, שהרי אין מבנה ארוך ואפור ללא חלונות גדולים ומרובעים.
ג´ אלול ה´תשע"א

הנשיקות של עדי
כשעדי עצוב הגבות שלו יורדות למטה, כאילו הן מנסות להיצמד לריסים. הוא נכנס לחדר, יושב על הספה ושומע שירים. ככה זה היה גם כשהוא חזר משם, אני זוכר הכל.




כ"ב ניסן ה´תשס"ט

צבא השלומיאליים לישראל
כעבור מספר ימים נוספים התרגלו אלעד וקובי לחיים החדשים. חוץ מהטנדר שבא פעם ביום להביא אוכל, לא היה להם שום קשר עם הפלוגה, וזה לא אומר שהפלוגה רצתה בקשר איתם.
כ"ז אדר א´ ה´תשס"ח

מדינה אחרת
האזעקה תפסה אותי בדיוק בשירותים. עצמתי עיניים וקיוויתי שהקסאם לא יחליט ליפול בדיוק כאן, בתא השני מימין. את המים הורדתי יחד עם הפיצוץ, ושטפתי את הידיים בלי להסתכל במראה הסדוקה מולי.
ב´ כסליו ה´תשס"ז

המטה הלבן - ו´
"אורקים, אורקים!" הזדעק פתאום ניאן.

גלונג זינק על רגליו וקרב אל העלף. תורק הרים את ראשו והתבונן אל הכיוון אליו הביט ניאן. דבר מה שחור גלש לעברם ממורדות ההרים שלצידם, מותיר אחריו ענני אבק.
ל´ תשרי ה´תשס"ז

המטה הלבן- ה´
תורק היה מאוכזב. דמיונו הוצת בעקבות חלקו הראשון של המסע, עד ליער פלווד, ובייחוד מהצלת נניה מידי הטרולים. הוא ציפה להרפתקאות, לקרבות, לחציית נהרות גועשים ולטיפוס על הרים תלולים.
כ"ו תשרי ה´תשס"ז

רגעים חורפיים
החורף הגיע מוקדם, ככה אומרים. ברחוב, ברדיו, במכולת. בכל מקום. אליי הוא הגיע הישר מעולם החלומות.
כ"ה תשרי ה´תשס"ז

המטה הלבן- ד´
"זה מדהים!" התפעל תורק, עיניו נוצצות בהתרגשות כשחלפו ברחובות העיר. הוא בחן ללא הרף את היצורים הגבוהים והאציליים שנראו בכל פינה.
כ"ד אב ה´תשס"ו

נגן המפוחית
"איבדת משהו ולכן אתה מחפש אותו." קבע הזקן. את המילה האחרונה הוא הטעים בנימה שונה.



האיש זז במקומו באי הבנה.



"את מי?" הוא שאל.
כ"ז תמוז ה´תשס"ו

העולם הגדול
"תחפושות?!" תהיתי, "זה לא משהו של ילדים קטנים?"

"מה פתאום!" הוא צחק, "כולם משתמשים בהם."
כ"ה ניסן ה´תשס"ו

המטה הלבן- ג´
הקוסם הזקן עצר את סוסו וסב לאחור.

"כבר חששתי שלא תשאל, נערי."

חיוך רחב עיטר את פניו.

"ובכן," הוא גרד בפדחתו, "אנו בדרך לברימונט."
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

המטה הלבן- ב´
"הוא בוודאי קוסם." פסק טולי.

הוא עמד באורווה לצד תורק שגרף ערימת חציר בשביל סוסו של הזקן.

"איני יודע, טולי." תורק עצר ונשען על הקלשון, "אף פעם לא ראיתי קוסם."

כ"ב ניסן ה´תשס"ו

המטה הלבן- א´
"בדריק," קולו היה שקט, "משם אני הגעתי, נכון? בלילה ההוא?"
בדריק הרים את ראשו והביט בשערות הזקן האדמוניות שניסו להיתפס על סנטרו של תורק.
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

המטה הלבן- הקדמה
בארתאק ישב על כסא הנדנדה והביט בבנו המנמנם בעריסה לצידו. ידו האחת אחזה במקטרת עץ ארוכה, והשניה שיחקה בסליל חוטי צמר.
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

בייניש בחלל
הבעת סקרנות עלתה על פניו של ירחמיאל. "מה הלחץ? לאיפה אתה ממהר? אפשר לחשוב שהעולם עומד להיחרב..."

עומר נשף. "כן... טוב, נו, לא בדיוק אבל בערך."
ט"ו שבט ה´תשס"ו

שמירה
משי יצא, וסגר אחריו בשקט את הדלת. מסביבו הכל היה חשוך ושקט, הישיבה נמה את שנתה.
כ"ח כסליו ה´תשס"ו

הסיפור על מו ובו
בפרוורי עיר רגילה ואפרורית, בבניין שגרתי, לא מוזנח מדי ולא מושקע מדי, התגורר ילד ושמו מוּ. מסביבו התנהלו החיים על מי מנוחות.
כ"ח כסליו ה´תשס"ו

חלום במלחמה- ה´
ג´ו נסע במונית הזהובה, משתחל בין טורי המכונית שעל הכביש. לצידו ישבה אישה שנראתה בת גילו. הוא חייך אליה, והיא חייכה בחזרה.
ח´ כסליו ה´תשס"ו

חלום במלחמה- ד´
החיילים נכנסו אחריו, חלקם מכסים את אפם בממחטות מהריח הנורא.

שום דבר לא הכין אותם למה שהם ראו.
כ"ו חשון ה´תשס"ו

חלום במלחמה- ג´
ביל הסתכל על נקודה לא ידועה באופק. "אז החלום שלך הוא להיות נהג מונית? למה?"

"אני לא יודע, ביל. המונית הזאת התחילה להופיע בחלומות שלי בלי התראה מוקדמת."
כ"ו חשון ה´תשס"ו

חלום במלחמה- ב´
"ג´ו, ג´ו!"

המטוס רעד. ג´ו פקח את עיניו. הוא ניסה להירדם אך לא הצליח. שאון המנוע, טלטולי המטוס, ההתרגשות או כולם ביחד מנעו מקורי השינה לעטוף אותו. הוא העיף מבט לאורך המטוס.
כ"ה חשון ה´תשס"ו

חלום במלחמה
היא הייתה יפה. גדולה. הצבע הזהוב התנוצץ מעל הפח החדיש. הוא רכן כדי לבדוק אותה ולמששה.
כ"ה חשון ה´תשס"ו

לילה במחנה פליטים
רענן עמד בקדמת הנגמ"ש הראשון. הוא הסתובב אחורה להביט בטור הנגמ"שים שנע על דרך העפר כמו נחש שזוחל בודד באמצע שום-מקום.
החיילים נראו לו קצת מותשים, אבל הוא ידע שהם מוכנים למשימה. אלה החיילים שלו.
י"ב אב ה´תשס"ה

המלחמה הגדולה
הכל היה שקט, עד שלילה אחד התקבלה בקשר קריאה לעזרה.
"כאן קודקוד תבלינים מהמדף העליון, אנחנו מוצפים בחי"ר עוין. אין לי מספיק כוחות להילחם בו"
ז´ תמוז ה´תשס"ה

עוקד והנעקד והמזבח
סיפור קצר שעלה בראשי בר"ה האחרון בעת שאמרנו את הפיוט הנ"ל.
י"א תשרי ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד