הכרם של דויד אוחנה

יֵשׁ שֶׁבּוֹכִים
מִתְּמוּנָה בְּסֶרֶט, אוֹ מִשּׁוּרָה בְּשִׁיר,

ב´ אב ה´תש"פ

אֲנִי
בַּת לֵאָה

כ"ח תמוז ה´תש"פ

לְהִתְגַּלְגֵּל עַל הַבָּמָה
וְלִיפּוֹל. לְהַסְכִּין עִם תִּיפוּף כַּפּוֹת יָדַיִם

י"ג תמוז ה´תש"פ

חַלּוֹנִי שָׁקוּף

עָשׁ לַיְלָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו

י"ח אייר ה´תש"פ

כַּמַּה קַל לְהִתְמַלֵּא מֵעוּגַת גְּבִינָה
עֲשׂוּיָה שְׁכָבוֹת שֶׁל שִׁגְּרָה,

י"א אייר ה´תש"פ

כִּי כְּבָר אָז נִשְׁמַעְתִּי
לִכְלָלֵי הַטֶּקֶס. בִּשְׁתִיקָה

ד´ אייר ה´תש"פ

כָּכָה זֶה אֶצְלֵנוּ
הַשֻּׁלְחָן גָּדוּשׁ סָלָטִים

י"ח ניסן ה´תש"פ

"הִתְנַדֵּב!"
קְרָאתֶם לְעֶבְרִי

ה´ ניסן ה´תש"פ

בְּהִשָּׁמֵעַ הַיְּלָלוֹת
הָיִיתִי פּוֹקֵד

ב´ ניסן ה´תש"פ

מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן

צְלִילִים נִשְׁטָפִים בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם

כ"ז אדר ה´תש"פ

רֵיחַ עוּגִיּוֹת חַמּוֹת

מְגַלֶּה לְסַבָּא טְעָמִים חֲדָשִׁים

כ"ז אדר ה´תש"פ

בְּרֶגַע שֶׁכְּאֵב אוֹחֵז, מְבַקֵּשׁ לָדָעַת
חַלְלֵי גּוּפִי, אֲנִי
נָס

כ"ז אדר ה´תש"פ

לֹא נִחַשְׁתְּ

אַהֲבָתֵךְ הַתַּמָּה תְלוּיָה בְּדָבָר.

כ"ז אדר ה´תש"פ