צָמְאָה נָפְשִׁי לֵאלֹהִים וְנַעְנָה אֱלֹהִים
בְּגֶשֶׁם עַל הָאָרֶץ. וְחָרֵב הָיִיתִי בְּבֵיתִי. נָקַשׁ אֱלֹהִים

אֲנִי נִגְלָה כְּשֶׁאַחֵר מֵאִיר.

***

אָטוּם, גּוּפִי מְרַחֵף מֵעָלַי

לְעוֹלָם לֹא אָבִין
תּוּגַת מַבָּטָם

פֶּתַח הַדֶּלֶת.
אֲנִי מַבִּיט עַל הַבַּיִת הַמְּסֻדָּר.

בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי פּוֹרְסִים עוּגָה
קְנוּיָה. פְּרָחִים מְלָאכוּתִיִּים בְּמֶרְכָּז הַחֶדֶר.

אָז אָמַרְתִּי: לֹא מֵבִין.

וְהִיא אָמְרָה שִׁירָה

הוּא מַבִּיט בִּי
בִּפְרוּסַת הַשּׁוֹקוֹלָד הַמְּכֻסָּה

אֲנִי
מִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא

כְּשֶׁתִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר,
תָּבוֹא בִּבְרִית יִעוּד

כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל
אֶהְיֶה מוֹרֶה, אוֹ שׁוֹטֵר

"וְאִם כֻּלָּם יִקְפְּצוּ מֵהַגַּג?"

רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ

סַבְתָּא שֶׁלִּי חָלְמָה לָגוּר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה.
לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה סַבָּא הִבְטִיחַ

יֵשׁ שֶׁבּוֹכִים
מִתְּמוּנָה בְּסֶרֶט, אוֹ מִשּׁוּרָה בְּשִׁיר,

אֲנִי
בַּת לֵאָה

לְהִתְגַּלְגֵּל עַל הַבָּמָה
וְלִיפּוֹל. לְהַסְכִּין עִם תִּיפוּף כַּפּוֹת יָדַיִם

הָיְתָה הַפַּעַם הַהִיא
שְׁנֵינוּ עָמַדְנוּ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

חַלּוֹנִי שָׁקוּף

עָשׁ לַיְלָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו

כַּמַּה קַל לְהִתְמַלֵּא מֵעוּגַת גְּבִינָה
עֲשׂוּיָה שְׁכָבוֹת שֶׁל שִׁגְּרָה,

כִּי כְּבָר אָז נִשְׁמַעְתִּי
לִכְלָלֵי הַטֶּקֶס. בִּשְׁתִיקָה

כָּכָה זֶה אֶצְלֵנוּ
הַשֻּׁלְחָן גָּדוּשׁ סָלָטִים

"הִתְנַדֵּב!"
קְרָאתֶם לְעֶבְרִי

בְּהִשָּׁמֵעַ הַיְּלָלוֹת
הָיִיתִי פּוֹקֵד

מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן

צְלִילִים נִשְׁטָפִים בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם

רֵיחַ עוּגִיּוֹת חַמּוֹת

מְגַלֶּה לְסַבָּא טְעָמִים חֲדָשִׁים

בְּרֶגַע שֶׁכְּאֵב אוֹחֵז, מְבַקֵּשׁ לָדָעַת
חַלְלֵי גּוּפִי, אֲנִי
נָס

לֹא נִחַשְׁתְּ

אַהֲבָתֵךְ הַתַּמָּה תְלוּיָה בְּדָבָר.