"צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוס כנפיים ולעוף"

*
עליו אני פוסע
מנסה לא ליפול
ו´ אב ה´תש"פ

אבק כוכבים
האינסופי , מחפש תשובות
מוצקות
כאלה שאפשר לצקת לתבנית, ולאפות עוגיות
ז´ שבט ה´תשפ"א

אינדיאני אחד
ולי? לי נשאר להביט אל עמוד עשן בודד.
ולחכות שהזמן יעבור, ואולי, אולי שכבר הזקין ואשב לי כאן והביט אל המדבר.
אולי אז יבוא אינדיאני ודיבר איתי.
כ"ד תשרי ה´תש"פ

איקליפטוסים
כ"ט אב ה´תש"פ

אלול קורא לי
אלול דורש
אל תלך
ואני
עוד זורק
ב´ אלול ה´תש"פ

ארץ הקוצים
תתרכז בכביש! הוא בסך הכל רועה צאן! כבשים ועיזים, יש פה כאלה כמו זבובים!.
והמכוניות יחלפו, והוא ישאר על הסלע שלו, והצאן ימשיך לאכול את הקוצים.
י"ד טבת ה´תש"פ

בדידות קדושה
בקדושה נוראה
מסתיר פניו
כ"ה טבת ה´תשפ"א

בועות
אהוד הקים חברה, השקיע בבורסה ,התחתן ולקח השקעות לטווח ארוך.
הוא היה איש נחמד שפיתח כרס עם השנים והיה שותה רק בהזדמנויות רחוקות.
לחיו היה סדר קבוע, לפחות עד ליום שבו התחיל להפריח בועות.
ט"ז אייר ה´תש"פ

בין עמאן לירושלים
כ´ תמוז ה´תש"פ

בית
כ"ה טבת ה´תשפ"א

במקומי
י"א תשרי ה´תשפ"א

גוונים
ט´ כסליו ה´תשפ"א

גן נעול
הבטתי בה, כי זה כל מה שנשאר להביט
ד´ תמוז ה´תש"פ

האדמה רועדת
לזכר אהוביה סנדק ואסתר הורגן
ח´ טבת ה´תשפ"א

הברחה
כשאנשים היו שואלים על עבודתי הייתי עונה "מבריח" ורואה את החיוך מתפשט על פניהם כאשר אינם בטוחים אם קבעו פגישה בבית קפה עם צייר או פושע.
ח´ ניסן ה´תש"פ

הוא והיא
ומיד נמשך
לאור
דף גמרא
תפילין של ראש
כ"ד אב ה´תש"פ

הנביא
שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך
ג´ אדר ה´תש"פ

השלכתי כבר הכל
"טוב מאוד להשליך עצמו על ה´ יתברך" שיחות הר"ן ב´
ו´ תמוז ה´תש"פ

התרסקות
ח´ שבט ה´תשפ"א

ואמונתך בלילות
ליל שימורים שלא מרצון
ואני עוד משוטט בין שמחה ללצון
י´ אלול ה´תש"פ

ובא השמש
ולמה לא?
תשתה עוד כוס
כבלון חלול
כ"ט תמוז ה´תש"פ

זאב ערבות
כ"ה אדר ה´תש"פ

זיעה
זיעה של קודש
זיעה של חול
יוצאת מן החרכים
תשוקה עיוורת
לאלוהים
לחטאים
כ"ד אלול ה´תש"פ

חיזור
נוגע לא נוגעת
כנף אל כנף
צל ומציאות
משחקים תופסת
כ"ד אלול ה´תש"פ

חיים ומוות
מחר עוד הזכרה
ואני
רוצה הרים ולא בתי קברות
כ"ב אב ה´תש"פ

טעם העוגיה
ב´ טבת ה´תשפ"א

יאוש של סופר
לא נואשתי, חיפשתי אחר המילים בגאיות ובהרים, חיפשתי תכלית.
ט"ז שבט ה´תש"פ

יאושו של סופר ב´
אך מאז שחזר לשורשיו והביא לעולם את ילדתו הראשונה הכתיבה סירבה לבוא, כנראה אלת ההשראה לא אוהבת צעקות של תינוקות.
י"ז סיון ה´תש"פ

ייסורני לילותי
כ"ט אדר ה´תשפ"א

כוכב נופל שוב
כוכב נופל מעל טבריה
מגשים לי חלום
ומחברות
ישנות
מובילות את עטי
ט"ו אב ה´תש"פ

לא שלך
י"ז אייר ה´תש"פ

לחיות עם האופק
א´ חשון ה´תשפ"א

לילות קיץ
ריח ים
רחוק קרוב
סוס וצרצר
וכמה כוכבים

כ"ט אב ה´תש"פ

מבט אחרון
הביטי עלי
לפני תניחי עלי מצבתי
לפני סופדך
על שברו של חלומי
י"א שבט ה´תשפ"א

מגפה
בחוץ שלם, בפנים מרוסק
ט´ טבת ה´תשפ"א

מותו של מר דניס
כעת היה כלוא בתוך ארון צר ממדים ומחניק, כל גופו גירד, או יותר נכון להגיד כל גופתו.
י"ח תשרי ה´תש"פ

מחזמר
ד´ שבט ה´תשפ"א

ממלכות המתים
י"ב תמוז ה´תש"פ

ממלכות המתים ב´
לזכר בועז אזולאי ז"ל
י"ב תמוז ה´תש"פ

מסכות שבלב
בסוף אני מורדי אותה מהחום ומיד מחזיר, לא רוצה שיכנס קצת מהחוץ הזה לבפנים, אל הלב.
ו´ תמוז ה´תש"פ

משוגעי ירושלים
מקפצים ומרקדים, פתאום יש להם רגליים וזוכרים כיצד מהלכים, פאות וכיפות עפות באוויר ורגליים רומסות כעדר פילים מוטרף.
י"ד תמוז ה´תש"פ

סיוון
בסוף מבטו נתקע על עץ. על גזעו המפותל והחזק, על שורשיו היורדים עמוק באדמה, חיים ממנה. על ענפיו המסובכים אחד בשני, נוגעים בשמיים. על עליו הנושרים לאט ברוח , אדומים כתומים כאש הנופלת טיפות טיפות משמיים למזבח. על היציבות של העץ.
ט"ו טבת ה´תשפ"א

סליחות
כ"ד אלול ה´תש"פ

סמטאות
י"ד טבת ה´תש"פ

סתיו
ושוב החזן קורא
חטאנו
בגדנו
עת נופל ענף רחוק
ימים נוראיים יפים מרירים
באים עלינו
י"א תשרי ה´תשפ"א

עיוורון
בכל איש עיוור
נטוע סוס דוהר
כך אמר המשורר
ט"ו טבת ה´תשפ"א

עפיפונים מעל רמאללה
כ´ סיון ה´תש"פ

פגישה במוזיאון
הוא צחק שוב "לא" ענה חריצות "אני לא, אבל המוזיאון נותן לך הרגשה שאתה כן, שאתה חלק מהציור, שגם אתה נמצא כעת במשתה או בקרב חשוב, זה כמו ספר טוב, הוא נותן לך מפלט מהמציאות ומעניק לך פתח לברוח ממנה" הוא מאר בחולמניות
י"ח תשרי ה´תש"פ

קירות בית המדרש
ו´ כסליו ה´תשפ"א

קר
קר כקרח
כפור המזבח
אין עונה בערפל
י"ד כסליו ה´תשפ"א

ראש השנה שלי
כ"ד אלול ה´תש"פ

רבי
ועודני
נשאר על האדמה
ומחפש
דברי אלוהים חיים
י"ח אב ה´תש"פ

רצוא ושוב
ואז תירד, תיקח תרמיל ותצא לדרך, לדרך בלי סוף, ובסוף, בסוף כאשר תגיע, תתגעגע חזרה
כ"ג תשרי ה´תש"פ

שוב
ח´ כסליו ה´תשפ"א

שיר גשם
ז´ טבת ה´תשפ"א

שמשון
והנהגות אלף במספר
ולשרוף שדות מותר
ולהרוג כמו בריון
להרביץ בלחי אתון
כ"ב תמוז ה´תש"פ

שני העצים
את עצי הקודם גידלתי מאז היה שתיל קטן וחלש. הגנתי עליו והשקתי אותו, אהבתי אותו כאחי, כבני! אך עצי החדש צמח בין לילה, לבד, מלא מכוחו ועוצם ידו.
י"ח תשרי ה´תש"פ

שקט
ולא להאזין
לרעשי הבית
לקול העט הצורם
כ"ב תמוז ה´תש"פ

שקיעה
לו הייתי
מושך במכחול
הייתי
בורא נפשות חיות
רגעי קסם קטנים
במו ידיי הלבנות
העדינות
י"א שבט ה´תשפ"א

שתיקה
כ"א שבט ה´תשפ"א

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד