"צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוס כנפיים ולעוף"

*
עליו אני פוסע
מנסה לא ליפול
ו´ אב ה´תש"פ

ובא השמש
ולמה לא?
תשתה עוד כוס
כבלון חלול
כ"ט תמוז ה´תש"פ

שקט
ולא להאזין
לרעשי הבית
לקול העט הצורם
כ"ב תמוז ה´תש"פ

בין עמאן לירושלים
כ´ תמוז ה´תש"פ

ממלכות המתים ב´
לזכר בועז אזולאי ז"ל
י"ב תמוז ה´תש"פ

ממלכות המתים
י"ב תמוז ה´תש"פ

השלכתי כבר הכל
"טוב מאוד להשליך עצמו על ה´ יתברך" שיחות הר"ן ב´
ו´ תמוז ה´תש"פ

שמשון
והנהגות אלף במספר
ולשרוף שדות מותר
ולהרוג כמו בריון
להרביץ בלחי אתון
כ"ב תמוז ה´תש"פ

מסכות שבלב
בסוף אני מורדי אותה מהחום ומיד מחזיר, לא רוצה שיכנס קצת מהחוץ הזה לבפנים, אל הלב.
ו´ תמוז ה´תש"פ

עפיפונים מעל רמאללה
כ´ סיון ה´תש"פ

לא שלך
י"ז אייר ה´תש"פ

הנביא
שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך
ג´ אדר ה´תש"פ

יאוש של סופר
לא נואשתי, חיפשתי אחר המילים בגאיות ובהרים, חיפשתי תכלית.
ט"ז שבט ה´תש"פ

ארץ הקוצים
תתרכז בכביש! הוא בסך הכל רועה צאן! כבשים ועיזים, יש פה כאלה כמו זבובים!.
והמכוניות יחלפו, והוא ישאר על הסלע שלו, והצאן ימשיך לאכול את הקוצים.
י"ד טבת ה´תש"פ

אינדיאני אחד
ולי? לי נשאר להביט אל עמוד עשן בודד.
ולחכות שהזמן יעבור, ואולי, אולי שכבר הזקין ואשב לי כאן והביט אל המדבר.
אולי אז יבוא אינדיאני ודיבר איתי.
כ"ד תשרי ה´תש"פ

רצוא ושוב
ואז תירד, תיקח תרמיל ותצא לדרך, לדרך בלי סוף, ובסוף, בסוף כאשר תגיע, תתגעגע חזרה
כ"ג תשרי ה´תש"פ

שני העצים
את עצי הקודם גידלתי מאז היה שתיל קטן וחלש. הגנתי עליו והשקתי אותו, אהבתי אותו כאחי, כבני! אך עצי החדש צמח בין לילה, לבד, מלא מכוחו ועוצם ידו.
י"ח תשרי ה´תש"פ

גן נעול
הבטתי בה, כי זה כל מה שנשאר להביט
ד´ תמוז ה´תש"פ

יאושו של סופר ב´
אך מאז שחזר לשורשיו והביא לעולם את ילדתו הראשונה הכתיבה סירבה לבוא, כנראה אלת ההשראה לא אוהבת צעקות של תינוקות.
י"ז סיון ה´תש"פ

בועות
אהוד הקים חברה, השקיע בבורסה ,התחתן ולקח השקעות לטווח ארוך.
הוא היה איש נחמד שפיתח כרס עם השנים והיה שותה רק בהזדמנויות רחוקות.
לחיו היה סדר קבוע, לפחות עד ליום שבו התחיל להפריח בועות.
ט"ז אייר ה´תש"פ

הברחה
כשאנשים היו שואלים על עבודתי הייתי עונה "מבריח" ורואה את החיוך מתפשט על פניהם כאשר אינם בטוחים אם קבעו פגישה בבית קפה עם צייר או פושע.
ח´ ניסן ה´תש"פ

זאב ערבות
כ"ה אדר ה´תש"פ

סמטאות
י"ד טבת ה´תש"פ

מותו של מר דניס
כעת היה כלוא בתוך ארון צר ממדים ומחניק, כל גופו גירד, או יותר נכון להגיד כל גופתו.
י"ח תשרי ה´תש"פ

פגישה במוזיאון
הוא צחק שוב "לא" ענה חריצות "אני לא, אבל המוזיאון נותן לך הרגשה שאתה כן, שאתה חלק מהציור, שגם אתה נמצא כעת במשתה או בקרב חשוב, זה כמו ספר טוב, הוא נותן לך מפלט מהמציאות ומעניק לך פתח לברוח ממנה" הוא מאר בחולמניות
י"ח תשרי ה´תש"פ

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד