הכנרת חולה ואין מי
שיאמר אתה עילוי נשמה

שֶׁאַתְּ ברָקיעַ זִיו בּהירים.
בְּשָׂרִי סעודַת תולָעים.

עוזֶבֶת במְרוצָה,
ליקוּקֵי גְּלִידָה לחֵךְ עָרֵבים.

שא אותו על לוח לבך

פּוֹקֵחַ עִוְּרִים
חֲלִיפָה מְחֻיֶּטֶת
תִּפְאֶרֶת הַ כּוֹבַע .
עִוְּרִים וּפִסְּחִים יַרְשִׁימוּ.
מְשֻׁגָּע בְּבָגְדִי עָנְיָם

מגבבים את אותם
מילים שכבר
חדלנו מלשמוע
שבעה נפשנו מלצפות.

קור גדול בירושלים

אך יום אחד יבא
אחד ויהפכו לגזע אחד!

לא צריך לעקור קורה
כדי לעקור קיסם

חבר גרעין רציני ביותר

יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁבַּשֶּׁבֶר, מֻנָּח
בַּמְּכַנֶּה אוֹ בַּמּוֹנֶה
מֻכְפָּל

מקפיד שלא לסמוך בשעת תפלה.
ואין מקפיד לסמיכה של גאולה

כנרת