. רוצה. חולמת. משתגעת. משתטה לפעמים. בועטת. כותבת. מאמינה

פתאום אהבה
לשמיים בעולם שלי נקבע גבול ברור
בארבעה כיווני עפר
שחורכים בהם לאות וטחב.
אפשר להעביר חיים שלמים בבור.
ט"ז אב ה´תשפ"א

בין הטיפות
ושוב בטו באב המחורבן הזה
שבו רווקות ישראל רוקדות את רווקותן החוצה
ט"ז אב ה´תשפ"א

שביל האבנים הצהובות
קינאתי בה. היא הביטה בהן, זוהרות, ורצתה לדלג מאבן שפה אחת לאחרת.

אלו לא באמת אבנים, אמרתי, רק גלי הים שזוהרים באור השמש.
י"ח טבת ה´תשפ"א

אולי בתום המגיפה
רק לגעת
להרגיש את בערת האיחוד מתפוצצת בגוף ומלקחת כל חלק קפוא
ח´ תשרי ה´תשפ"א

מי בכלל זוכר איך ילדים עצובים
כשמבוגרים עצובים הם שותים בירה
ט"ז כסליו ה´תש"פ

יום אחד/ על מוות ומונדיאל
ואיך שביום אחד, בגמר של המונדיאל, את יכולה ללכת
כ"ב כסליו ה´תשע"ט

מקום
בכל פעם שאני מייצרת מקום
משהו בי מזכך איזה געש
כ"ב כסליו ה´תשע"ט

בור
בעומקים האלה
מצופי העוגיות שלך כבר לא מחבקים מספיק.
י"ז אייר ה´תשע"ח

פורים
ולברך על הפלא שאני
שכחתי
נשארתי רק חושים
י"ז אדר ה´תשע"ח

זמני
אתה עוזב בעוד שלושה ימים. עוד רגע הכל יתפורר לי
לתוך הקפה. הטעם קצת חמצמץ.
כ"ב שבט ה´תשע"ח

זכרונות במעגל סגור
הרעש של מנועי המכוניות שמשפריצות על נעלי
הזמש. וכל הגשם שכמעט ולא שומעים את
המוזיקה האבודה באזניות הכפתור הצרחות הבגדים שנקרעו
כ"ז טבת ה´תשע"ח

הומלס
נמצא הפתרון לבעיית החגים:
כ"ו אלול ה´תשע"ז

ספונג´ה
אישה לא פרופורציונלית עם שיער ורוד זרחני עושה ספונג´ה.

היא לא רוצה יותר להיות מבריקה.
כ"ו אלול ה´תשע"ז

אבא
ותנוכי האזנים שלך תמיד אדומים
אתה שומע
כ"ו אלול ה´תשע"ז

ילדה
היא התפעלה עם אחים שלה מאיזה גלגל של האוטו שחנה על המדרכה
היא חשבה שהוא באוויר
כמו המחשבות
כ"א אב ה´תשע"ז

עיניים
אף פעם לא לשבור עצמות
להזדקק
כ"ט אייר ה´תשע"ז

אמצע מרץ
בקור של אמצע מרץ
בירושלים
אחכה
עירומה
י"ט אדר ה´תשע"ז

היטלר
ולשתות כוס שוקו גדולה עם עוגת שוקולד
כשהיטלר מבצבץ בין טיפות החלב
כ"ה שבט ה´תשע"ז

בחורף
ראיתי עץ
להבות מרצדות מתוכו
מנבכי גזע עד לאחרון שורשים
ג´ שבט ה´תשע"ז

ירוק
בכלל לא ידעתי שיש לי חולשה
כ"ט טבת ה´תשע"ז

טעות אנוש
אולי זה גורל
צחוק תמרורים
כ"ט טבת ה´תשע"ז

אידיאל
והלב שלי המרדן
רוצה להתפוצץ
עומד להתפוצץ
עד שהשכל מזכיר לו: אידיאל
כ´ תמוז ה´תשע"ו

מה אני, אני רק
ואמרתי לעצמי שזה בסדר
בשקט
לכל אדם
מותר משהו אחד שאסור
י"ג תמוז ה´תשע"ו

גוזמאות
גם כשהוא היה רק
רצף נקודות חן
של חסרונות קטנים
הוא היה בית
ט"ו אייר ה´תשע"ו

סדקים
וכשהעוצמות ניצבות למולי בעזות מצחן -
תוך שניות אני מטביעה אותן
תחת גלי יוהרת הדמיון.
ניצחון.
כ´ ניסן ה´תשע"ה

רוח
זוכרת שפעם
מגע נוצה של יד
ופרח מדבר
כ´ ניסן ה´תשע"ה

במרפסת
במרפסת
יש עיפרון
והוא בוער בקצותיו הקהים
ב´ ניסן ה´תשע"ה

גרבים
קמתי בבוקר באיחור הקבוע והתלבשתי מכף רגל ועד ראש. טוב, כדאי להעמיד את הדברים על דיוקם המוחלט: מקרסוליים ועד ראש. פשוט לא מצאתי גרביים.
ז´ חשון ה´תשע"ה

איריס
היא הקלידה כאדם שמצא את תכלית קיומו בקשירת השרוך השמאלי בנעל ביום ראשון בבוקר. כשיכור שרגע לפני הפיכחון המייסר קיבל במתנה בקבוק של וויסקי באיכות סבירה.
י"ב כסליו ה´תש"פ

פדריקו לוצ´יאני
הכל התחיל כשאמא שלי, בת 62, סיפרה לי שהיא בהיריון, מה שאומר שיש 40 שנה בין אחותי לבין הילד החדש. זו התחלה טובה של כל יום מוזר. כשניסיתי להבין איך זה קרה ומה זה אומר על החיים שלי מעכשיו והלאה, ג´ו ואלכס הגיעו מתנשפים ומיוזעים קלות כדי למסור לי הודעה דחופה: מר פדריקו לוצ´יאני נעלם, וכבר שבועיים שלא מוצאים אותו בשום מקום.
ט"ז אייר ה´תשע"ו

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד