"המילה ´עצמי´ יודעת כמובן יותר מאיתנו; היא משתמשת בנו ומצווה עלינו"
(ויניקוט, 1965)

מות הטארדיס
לְאָן הָלַכְתָּ, דּוֹקְטוֹר?
לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן וְאֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת הָרֵיקִים שֶׁלְּךָ
נֶעְדַּרְתָּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה
אֲנִי אֲבוּדָה, בַּבַּיִת לְבַד, עִם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲדָרִים
י"ז אב ה´תשע"ז

ההתמוטטויות
היא אמרה אז שהיא בעצם אב הכלוא בגוף של אם.
האב היה ציפור.
אני ברחתי במהירות אלייך.
א´ אב ה´תשע"ז

אלוהים
אֶרְצֶה לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ
כְּמוֹ אִישׁ זָר
בְּתַחֲנַת-רַכֶּבֶת גְּשׁוּמָה
ט"ז אדר ה´תשע"ז

שלא על מנת לשוב
בָּאוֹר הַחָלָבִי שֶׁל שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת וְעַרְפִּלִּית
לְהִתְעוֹרֵר כִּמְעַט בְּלִי לְהַרְגִּישׁ
וּלְהִיבָּלַע לְמַגָּעָם הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַדְּבָרִים
י"ג טבת ה´תשע"ז

אבק ערבות
סוֹף-סוֹף, הַאָבָק נִמְחָה.
וּצְפִירָתוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם הֶחֶלָה לְהִשָּׁמַע
מַטִּילָה אֶת צִלָּהּ עַל הַחֲצֵרוֹת,
גּוֹלֶשֶׁת לַנָמֵל.
ז´ תשרי ה´תשע"ז

הפרגוד
שְׁנֵי פִּתְחֵי הָאַף עַד רִצְפַּת הָאַגָּן:
כָּךְ נִמְתַּחַת נְשִׁימָתִי
כָּךְ זוֹרֵם בִּי
הָאֲוִיר, הַזְּמַן, הַחָכְמָה
ח´ סיון ה´תשע"ו

הדבר שחסר לי
וְרַק מִמִּקְצָב הַהִתְרוֹקְנוּיוֹת
אֲנִי מַצְלִיחַ לְהַאֲזִין בְּסַבְלָנוּת
אֵיךְ אֲנִי נֶחְסַר
אֵיךְ אֲנִי נֶעֱצָר
י"ג ניסן ה´תשע"ו

והנראה לומר
וְהַנִּרְאֶה לוֹמַר הוּא
דֶיֵשׁ בִּי אֵיזֶה סֶדֶק.
דְהָא כָּל הָנָךְ הַרֵיקוּיוֹת וְהַסִּיבּוּבִים,
בְּאֵרוֹת כּוֹזְבִּיוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר
כ"ב שבט ה´תשע"ו

חורף שלם כבר
הָיָה קַר, הָלַכְנוּ מַהֵר
יָדֵינוּ טְמוּנוֹת בַּכִּיסִים.
לְרֶגַע מַשֶּׁהוּ נִדְלַק
הִבְהֵב
כ"ט כסליו ה´תשע"ו

הוי רגליך רצות
כְּבָר אֶחָד בַּלַיְלָה, עֵץ הַתְּאֵנִים שָׁקֵט.
וְהֶוֵי רַגְלֶיךָ רָצוֹת לַתּוֹרָה
וְנַפְשְׁךָ כְּכַף הַיָּד הַפְּתוּחָה.
הֲרֵי זוֹהִי רַק הַתְחָלָה
י"ד תשרי ה´תשע"ו

דרך בים
וְהַיָּם אֵינוֹ אֶלָּא כְּלָבִים וּצְעָקָה
הַחֶדֶר אֵינוֹ אֶלָּא עֵצִים וְאֵימָה
וְהַדִּמְעָה
י"ט אלול ה´תשע"ה

אבא שוב עבר דירה
הוּא כִּנֵּס אוֹתָנוּ וְאָמַר
שֶׁהוּא לֹא מִתְחָרֵט עַל אַף רֶגַע,
עַל אַף רֶגַע הוּא לֹא מִתְחָרֵט וְאָמַר
שֶּׁאֲנָשִׁים מִשְׁתַּנִּים, זֶה קוֹרָה, וְאָז מַה, מַה עַכְשָׁיו.
י"ג אב ה´תשע"ה

באוטובוס
אֵינֶנִּי מֵעֵז
לְהַבִּיט יָמִינָה וּמְעַט אָחוֹרָה
שָׁם זוּג עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת
נִקְּבוּ מַחַט דַּקָּה אֶת לִבִּי.
י´ סיון ה´תשע"ה

וקבצנו יחד
אֵיךְ יָדַעְתָּ מְאֵיזֶה מִלִּים
לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ
שׁוֹפָרוֹת לְבָנִים אֲרֻכִּים
מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת
כ"א אדר ה´תשע"ה

ולא רציתי לספר
כְּשֶּׁנִכְבּוּ הָאוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים
וְהָעֲצָמוֹת רָעֲדוּ כָּל כָּךְ
הַשִּׁירִים נִשְׁבְּרוּ כְּמוֹ גַּפְרוּרִים רְטֻבִּים
א´ אדר ה´תשע"ה

בינוני בלילה
לַיְלָה עַכְשָׁו, וְכְּתָמִיד בְּלַיְלָה,
אֶרֶץ עָיֵף בְּלִי מַיִם.
שִׁבְעָה מְלָכִים דְמִיתוּ
וְכָל אֶחָד מֵהֶם צוֹעֵק אֵלַי: מֶלֶךְ בְּלֹא עַם.
ג´ טבת ה´תשע"ה

אני וראש הישיבה הקשה
מַשֶּׁהוּ נִפְתַּח, אוּלַי סֶדֶק
בְּפָנָיו
וְפַּרְצוּף נוּקְבַא שֶׁלּוֹ מִשְׁתַּחְרֵר
מְחֲבָלִים שֶׁל עִקְבֶתַא דִמְשִׁיחַא
י"ט כסליו ה´תשע"ה

שקט-מצפה
וְרַק בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ
אֵיך הַאֹזֶן הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַמַּכְתֵּשׁ
נוֹתֶנֶת לֵב
ח´ כסליו ה´תשע"ה

לילה לבן
לַמְרוֹת שֶּׁמִמֵּילָא הַמִלִּים כְּבָר מֻנָּחוֹת מִזְּמַן
וְזֶה רַק הַצָּד הַחִוֵּר וְהַשָׁקוּף שֶׁלָּהֶן
שֶּׁנִכְתָּב פֹּה תְּהוֹם עַל גַּבֵּי לָבָן
ט´ חשון ה´תשע"ה

היום אני עורף
הַיּוֹם סְפָרִים מְהֻדָּרֵי כְּרִיכָה גּוֹדְשִׁים אֶת מַדָּפַי
אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב שִׁירִים אֲנִי רוֹצֶה
אַך שִׁירִים אֵינָם רוֹצִים לְהִכָּתֵב בִּי
וַאֲנִי מְכַנֶּה עַצְמִי ´קְלִפַּת אָדָם´ בְּכַעַס.
ו´ חשון ה´תשע"ה

עמיר לב
אחר כך נוסע וחוזר
עם קול פצוע, גרון דוקר.
ואיך כל פעם את החלל שלי שובר,
פותח וסוגר.
ה´ אלול ה´תשע"ד

משל
אָדָם הוּא רַק מָשָׁל
לְחֶמְאָה הַנִפרֶסֶת
עַל פְּרוּסַת לֶחֶם
גְּדוֹלָה מִדַּי.
כ"ב אב ה´תשע"ד

נשל עוטף נשל
אֲבָל, בְּרוּחוֹת שְׁקִיעָה
מוּל יַעַר יְרוּשָׁלַיִם, לִצְעֹק-
גּוּפִי
רוּחִי
כ"ב אב ה´תשע"ד

שטוב להתפלל ביניהם
בֵּינְתַּיִם,
לְהַקְשִׁיב לַעֲשָׂבִים
לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת שְׁקוּפוֹת
וְעֹצֶר וְאוֹמֵר לְעַצְמִי: לֹא טוֹב, רוּחַ שְׁטוּת.
ג´ אב ה´תשע"ד

צורך גדול
יֵשׁ עַכְשָׁיו צֹרֶךְ גָּדוֹל
בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת.
כְּמוֹ לֶחֶם וְשַׁמֶּנֶת בְּמַעְיָן
כְּמוֹ צְעָדִים יְחֵפִים לְיַבְנְאֵל
י"ב תמוז ה´תשע"ד

שפת המכתש
פְּרוּשָׁה הָרוּחַ לְפָנֶיךָ
וּבְנַפְשֵׁך
הַפָּתוּחַ עַד כְּאֵב
כ"ד סיון ה´תשע"ד

שיר אהבה לירושלים
וְאִם אֲסַפֵּר לָךְ אֶת הַנְשִׁימָה שֶּׁנֶאֱסֶפֶת
כְּשֶׁאוֹמְרִים יְרוּשָׁלַיִם.
י"ח אייר ה´תשע"ד

זה חייב להיות
עַכְשָׁיו צָרִיך לִבְכּוֹת.
צָרִיך לִבְכּוֹת
אוֹ לְפָחוֹת לִכְרוֹת לְעַצְמְךָ אֵיזֶה רֶגֶל
שֶּׁמַשֶּׁהוּ יִגַּע
ז´ אייר ה´תשע"ד

לא מכאיב לי בכלל
קָשֶׁה
לְגַלּוֹת שֶּׁ
אַתָּה קַיָּם.
וְזֶהוּ.
כ"ב ניסן ה´תשע"ד

[והייתי צפת]
וְהָיִיתִי צְפַת.
עֵינֵי חָתוּל בַּסִמְטָאוֹת
זוֹרְמִים הַמַּיִם לְכּוּבֶד שַאבֶעס,
וַעֲצֵי תְּאֵנָה בָּאֲבָנִים.
י"ז ניסן ה´תשע"ד

בחללים
אֵין רָצוֹן עַכְשָׁיו

אֵין
כְּלוּם
כ"ח אדר ב´ ה´תשע"ד

ביום
יָדִי בְּיָדְךָ מָתַחְנוּ קַו
הִגַּעְנוּ אֶת הַתְּהוֹמוֹת
וּבְרַגְלֵנוּ עָלִינוּ
בֵּין פְּזֵרוֹת הַזֵּיתִים
ז´ אדר ב´ ה´תשע"ד

באוויר הנעצר של הותיקין
מִילָה
שֶׁהִיא כֶּתֶם צֵל
פּוֹתֵחַ
מַיִם חַיִּים בִּגְּבוּלוֹתַּיו
ט"ז אדר א´ ה´תשע"ד

איש אחד ותהומות
אִישׁ אֶחָד
הָיָה מִתְרַקֵּד בַּאֵשׁ
כְּמוֹ נִזְרַק, הָיָה
מְגַלֵּה בַּשֶׁקֶט פָּנִים
כ"ה שבט ה´תשע"ד

אם תבוא רוח
אֲנִי טוטאלי לִפְּרָקִים.
לְעֶשְׂרִים דַּקּוֹת בֵּין מִנְחֶה-מַעיְרִיב
בַּצִיצִיּוֹת שֶׁלִּי לֹא נִתְפָּסִים
אוֹרוֹת תרי"ג, רַק זֵעָה
ט"ז שבט ה´תשע"ד

תשוקה שבאבסטרקטיות
אֵיזֶה תְּשׁוּקָה שֶּׁבַּאַבְּסְטְרַקְטִיּוּת חוֹטֵפֶת אוֹתִי עַכְשָׁיו.
י"ד שבט ה´תשע"ד

הרהורי מנחה
שַׂקִּיּוֹת בְּרוּחַ הֵן שְׂרָפִים שְׁקּוּפִים
מִתְנַשְּׂאִים בַּשָׁמַיִם לְעֻמַּת
עָבִים דַּקִּים זוֹרְמִים בַּתְּכֵלֶת
ט´ שבט ה´תשע"ד

אין
את מקלפת תפוז באצבעות חיוורות
באמצע שדה צהוב בשמלה לבנה
שחורה לבנה שחורה
י"א טבת ה´תשע"ד

הריני לך כבן עזאי
הריני לךְ
כבן עזאי בשוקי דטבריא
וכל ספקותיךְ
כקליפות השום לפני
כ"ו כסליו ה´תשע"ד

פריקות בע"מ
[נתתי לךְ ללכת לפני
ממילא אמצא אחרת לפרוק עליה
מטעני בדידות]
ז´ כסליו ה´תשע"ד

פחד יצחק
אני שדה
כל-כולי
עשבים שיחים וחַקָל תָפּוּחִין
כ"ז חשון ה´תשע"ד

בתוך המים
כל מַעְיָן מַתַּכְתִּי קְרוּם מַגְנֵט
לא מִתְּבַּקֵּעַ כשאני
קורא אליו לטבול
כ"ב חשון ה´תשע"ד

מי צריך רֶשִימוֹ
וּבִּפרוֹס אש מפלסטיק
יושב ומסתכל ביובש
כבר נסתתמו מעיינות תהום
ט"ו חשון ה´תשע"ד

כל השנים האלה בישיבה
ועכשיו אתה מניח
את הגמרא על השולחן
זוכר
ו´ חשון ה´תשע"ד

זיהוי שגוי
מיזנטרופיה חסרת גבולות. תוקפת אותך על הבוקר. על הבוקר, תוקפת אותך. זה כואב בכל הגוף.
ל´ חשון ה´תשע"ו

תשעה באב
בדרך חזרה אל הרכב. צעדים חלשים, געגוע נמתח.
לבי לא זוכר שם אהובתי (ציון. אהליבה. קריה נאמנה).
י´ אב ה´תשע"ד

מלך מילים
תיזכר שהעתקת אותיות שהקפיאו אותך, שמחזרת ביטויים.
י"ז טבת ה´תשע"ד

ללכת בעולם
תן לי
יד
ולב
ורגל
ללכת בעולם
י"ז אלול ה´תשע"ד

איסלנד
איסלנד היא ארץ יפה, זה ללא ספק. רוח ואגמים קפואים וחופש כמה שאי אפשר לדמיין. אולי אחרי הצבא, אולי בלילה. נלך לאיסלנד. הבת שלי תחפש אותי. ידה הקטנה, והיא שותקת.
ג´ אייר ה´תשע"ז

הסיפור על הילד שלא דיבר
אם אתה חושב על משהו, נגיד על זה שיש לך אחות תאומה שנמסרה לבית יתומים בלידה ולא סיפרו לך, ואז אחרי יום, למשל, אתה חושב על זה, ופתאום נזכר שחשבת על זה כבר. אם אחרי שבוע אתה שוב חושב על זה, אתה נזכר שנזכרת בזה ושנזכרת שנזכרת בזה, ואז אתה כאילו פוגש את עצמך במחשבות.
כ"ג ניסן ה´תשע"ד

ואשאר הצוק
ואולי הכל יכה, הגלים, הרוח, הזמן, המבטים, ואשאר הצוק שהייתי. עם הצעקה הקפואה בזווית פה הסלעים השחורות.
כ"ח אדר ב´ ה´תשע"ד

מעשה מעייפות
מעשה מבן מלך שנתעייף והיה שוכח, שהשכחה מצויה לנרדמים.
ה´ אדר ב´ ה´תשע"ד

מעשה מבן מלך פוסטמודרניסט
מעשה מבן מלך שלא ברח לארצות נידחות
ה´ טבת ה´תשע"ד

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד