אדרתה של ירושלים
ירושלים לבשה אדרתה,
אדרת שלג צחה ולבנה,
קריית מלך רב, מלכותה,
יפה מלכה, צחה כלבנה.
כ"ח טבת ה´תשע"ג

גירבובים
ד´ תמוז ה´תשע"ב

צומח באבק
שם בכנף ההרים צומח לו פרח נפלא
כ"ז אלול ה´תשע"א

ארס פואטי - או: איך קרה שכתבתי ספר?
יש כאלה שיוצאים בתרועת חצוצרות לכיכר העיר ומודיעים כבל עם ועדה, מבלי להתחשב בשכנים שנמים את שנת הצהרים: "רבותי אני כותב ספר!".
ט"ז שבט ה´תשע"ג

תקופת צינון
החורף הגיע, למי שעוד לא שם לב, ומעבר למדידה דאגנית של מפלס הכינרת, גשם, עננים, מרקים ומטריות יש פרט חשוב נוסף וזה גליל הנייר טואלט.
ז´ שבט ה´תשע"ג

שוב
ושוב הבחירות ושוב הבטחות,

מאבק פרנסה מרגש שק חבטות.
י"ג כסליו ה´תשע"ג

קטע סתיוי
רוח של תשובה מרחפת בין עצי היער,
זעה בין רוחות הסתיו
ו´ תשרי ה´תשע"ג

סונטה לעייפות הרגעית
אם היה אפשר לקרוא להם ככה, כל עוד

כל הטמבלים לובשים ג´ינס.
ו´ תמוז ה´תשע"ב

צורה, אות ותבנית
יש הפוקד ומאלץ ויש את זה שנעטר לבחירת העם.

ובכול מקום יש פריפריה, כאלו המאתגרים את החוקים.
י"ז ניסן ה´תשע"ב

א-להים על הדרך
ג´ שבט ה´תשע"ב

טיול של יום חול


אני יביא פק"ל,

אתה תביא בצל,

ההוא יבוא נאכל
כ"ב טבת ה´תשע"ב

אודי
לא עישן, לא שתה, לא הזריק ולא נגע.

הלך לשיננית פעמיים בשנה.

י"ז טבת ה´תשע"ב

תה
תה בבוקר זה נהדר,

אמר יהונתן הנמהר.

תה בבוקר מחמם ת´צוואר,

הוסיף גלעד מן ההר.
כ"ז כסליו ה´תשע"ב

אל מסתתר טוב
אל נא אל תשליכנו ככופרים,

לעת מיאוס וזיקנה,

כ"ב כסליו ה´תשע"ב

אהבה בלואיזיאנה ניחוחות ניכר
תווי פנים חדים מידי. כאלה שמתחברים עם מראה חד. חד מידי. בעצם כל המציאות הזאת שהוא נכנס ככה לתמונה חדה מידי (טווו טווו טווו ואוו).

ח´ טבת ה´תשע"א

מילים
איך שהנייד שלו צלצל, המילים שלו פתאום יצאו ללא שצף קצף. אני עדיין מאמינה שהמילים שלו היו רגוזות.
ט´ חשון ה´תשע"ג

אצל הדודה והדוד (או חרדת מבחנים)
גם מי שלוקח קורס ברציונליזם, לפני המבחן תולה תקוות בכל זיז של בדל של תקווה, ביזארית ככול שתהיה.
כ"ב אייר ה´תשע"ב

לילה סביב
עד ראש העיר יגיעו הדברים ובוודאי ישלח הוא איגרת למושל המחוז, או שמה ימתין עד לפתרון הסוגיה המקומית.
י´ אייר ה´תשע"ב

שיעור במנהל עסקים
בינתיים הדוד ישמעאל הטה אוהלו בסמיכות, אוהל שלו, של המשפחה, אוהל לארועים ואוהל מיוחד לקבלת פנים.
ה´ ניסן ה´תשע"ב

יעוץ תעסוקתי
שוב יותם צועד בגפו אל התחנה, עומד עם ידיים בכיסים ומוציא אותם רק כדי ללחוץ את ידו של סלבה לשלום.
כ"ח חשון ה´תשע"א

סיפור עם שברים ותרועה
בתק´ה מוצאת שכיסוי הראש שלה, נסוג כל שנה עוד כמה מילימטרים אחורה וגם מצטמק, ממש כמו ים המלח.
כ"ו אלול ה´תש"ע

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד