כְּמוֹ נִיצָן פּוֹקֵעַ צוֹחֵק לַדְּבוֹרָה
תֵּכֶף לֹא אֶהְיֶה עוֹד הַפֶּרַח שֶׁלָּךְ

בלילה ההוא במרכז העיר
נפגשנו במקרה

אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
מייג´ור טום

אתה היהודי
אני הנודד
בממוצע לא היה לנו בית.

שש בבוקר, שבת

אתה לעולם לא תבין לעולם לא תדע,
קמתי והלכתי לכבודך.

רק אחרי הסוף הגיע הווידוי -
אני נרקומן של אהבה,
ואני ידעתי כל הזמן.

מֵייג´וֹר טום, אנא הגבר עוצמת אותותיך
תאמר זאת באנגלית ארמית תשגע אותך בערבית, הגבר

לכתוב כמו אנורקסיה
ברעב, רעב, רעב
לא נכנע לדחפים שבבטן,
מאוהב בדגדוג המציק

יַחֲסֵי גוֹמְלִין מוּזָרִים.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מִי אַתָּה
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי

בַּיְּסוֹד
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא

אבל האמת ההיסטורית לאמיתה -
ההתשה של שנות הביניים

הָרוּחַ הָיְתָה חֲרִישִׁית,

לֹא נָתַתִּי לָהּ לְיַבֵּשׁ אֶגְלֵי צִנָּתִּי לֹא

לִפְרוֹעַ רַכּוֹת קְוֻצַת שְׂעָרִי

נִלְחַמְתִּי בְּאֶרֶץ הַמִּדְבָּר, בְּלִבִּי

אֵיךְ אַתְּ צוֹמַחַת , תָּגִּידִי,
מִשְׁתַּחְרֶרֶת מֵהַהֶרֶס הַטּוֹטָאלִי שֶׁיָּצַרְתְּ?

האֲמֵן, יום קרוב,
היופי יכעס פחות
ותדע, זה לא אומר
שהוא מת יותר

אדם פוסע על גדת נחל ורואה, בפיתול תמיד גדה אחת שוצפת, השנייה שקטה.

מיותם. ככה אני רובץ כבר זמן שנראה נצח ומעולם לא היה אחרת. ריק ומיותם. למה אני אומר מיותם? מיותם זה יתום, ואני – אלמן. כאילו כרתו לי חצי. קליפת נרתיק, גוף ללא נשמה.

דרור התלבט אם לספר. דלפק האחיות והמזרקים נמצאו בדיוק מאחורי הדלת. דלת המחלקה רחוקה. "הפסקתי לקחת את התרופות". הוא התוודה.