"אדם לעמל יולד"
חייו - אינם עדי עד.
מידי יום- יעבוד למחייתו,

אי שם באי בלב ים,
התנוסס לו ארמון מפואר ורם

העיר שושן בצל החשכה
צבא השמים רומז מהפכה

"והבור ריק- אין בו מים"
יוסף לוטש- כארי עיניים,

יום חדש הפציע
שכינה תאיר רקיע
גרגירי עפר שלובי זרוע

"...כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש..."

סיפור ניסי זה נשמע מפי איש זקן- בא בימים
שאת תפילותיו נשא מידי יום ביומו ליושב במרומים.

"נח איש צדיק...בדורותיו",
תיבה הקים במו ידיו-
במשך מאה עשרים שנה-

בוקר אחד בהיר וצונן-
ר´ מרדכי פתח את החלון והתבונן- אל עבר הבתים הקטנים

האביב שוב מפתיע
"עת זמיר הגיע"

אברהם - אב המון גויים,
עמד בעשרה ניסיונות קשים.
ניצל מאור כשדים

אברהם שב ממלחמת המלכים
ליבו רוגש כסערת גלים

""ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[בראשית י"ג,א- ב]

כחום היום חמה מסנוורת
סמוקת לחיים לסביבה מחייכת

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית כ"ג,ט"ז]

עולמו של אברהם חרב
עת שכל את אשת נעוריו
פניו נפולות כציץ נובל

אגדה זו התרחשה ברבות השנים.
היא אינה מופיעה בכתובים ואף לא בקרב המפרשים

זוהי אהבה מעומק הנשמה
נאחזת בחבלי האמונה,

הרשע קם ונופל
כושל להביס ישראל

ראיתיהו ,ליד הכותל , אוד מוצל מאש.

לאוהל אברהם ארבעה פתחים
לכנפות הארץ תמיד פונים
אביב קיץ חורף סתיו

בצלאל ואהליאב בנשמתם אומנים
מנת חלקם כישרונות נדירים

אחרית וראשית מתאחדות
אותיות יוצאות במחולות,
יד ביד אוחזות

יעקב אבי השבטים
בפיו אחרית הימים
לפתע, נסתלקה שכינה

"ואיבדתם את כל---משכיתם ואת כל--צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו"
[במדבר ל"ג,נ"ב]

שבעה ימים טקסים
הקדשת משכן וכלים

"זאת החיה אשר תאכלו...
אך את זה לא תאכלו..."

ישנה אישה הבונה ביתה
במיטב כישוריה ותבונתה
כחוטי משי הנטווים לאריג

משחר בראשית צור עולמים
יצר עולם עתיר פלאים
יצורים עופות מכל הזנים

"עתה זה ידעתי כי איש אלוקים אתה ודבר ה´ בפיך- אמת!" [מלכים א´ י"ז, כ"ד]

רוח אדירה מחוללת מחולות
נוצרת עימה רזים וסודות

"...ויהי המה הולכים...והנה רכב אש .."

"לעת צאת השואבות"
שעת בן השמשות,
אליעזר נושא תפילתו

"ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות ולחנה יתן מנה אחת אפיים..." [שמואל א´ ,ד-ה]

הוא מצאצאי שלושת האבות
לשלום מייחל כבר כמה דורות,
יושב בצל עץ התאנה

אמה עברייה
בסתר ליבה בוכייה

ויהי היום ובשושן הבירה
רעש מהומה הארמון כמרקחה
השמועה עברה מפה לאוזן

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם.."

זה עידן עידנים
גילו לנו חכמים:
תגלית מסעירה, מכה גלים

ארבעת המינים יצאו במחול משחקים"
אתרוג, כפות תמרים, ערבי נחל והדסים.

ארון עדות עתיר קדושה
לעד חוסה בצל שכינה
משכן קבע לתורה נצחית

ארץ ישראל היהודית
כאבן יקרה ויחודית
יש ושקועה במצולות הים

ארץ ישראל מקודשת
השגחה פרטית קורנת
"ארץ עיינות ותהומות"

ארצי מולדתי,
את בבת עיני,
ארץ נחלת אבות

הרקיע אש תמרות עשן
איש לא ינום ולא יישן
סדום ועמורה לפיד בוער

באר מים משחר בראשית
שזורה מקורות אנרגיה ותכלית,

"בזיעת אפך תאכל לחם..." [בראשית ג, י"ג]

רוח חדשה נושבת בקרבו
נהר אושר מציף ליבו

הם עולים לירושלים
מארבע רוחות השמים
עינהם כאור הלבנה,

"בימים ההם.."

בימים ההם היה מקדש
ביום ובליל אור חדש

בימים ההם שופטת בישראל
יושבת קשובה במרחב הצל

חודש ניסן פותח שערים,
ריח ניחוח וציוץ ציפורים.
במקרא ראש לחודשיםולרגלים

בראות בלק בן ציפור
ניצחון ישראל בחסדי עליון

בנות צלופחד
שקולות זו לזו כאחד,
מאוחדות כסלע בדעותיהן

שני אמנים- נבחרי אלוקים
בוני המשכן והכלים:
בצלאל משבטי המיוחסים

יעקב בימיו האחרונים
בין השמיכות והסדינים

"ויהי ביום השמיני" למילואים במשכן
חשש התגנב ללב העם

ישנם המהלכים כסומים באפלה
אינם מבחינים בעולם מופלא

גלות בבל האיומה
חרב חדה בנשמה

"ויקן דויד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים" [שמואל ב כ"ד,כ"ה]

באחד הימים הקדומים
ירדו מהרי קדם המורדים,

דרך האמת- היא נצחית
היא ישרה ואמיתית
אם נלך בה תמיד

"ויאמר אלוהים יהי -אור ויהי-אור"

ארץ ישראל מובטחת לעם
עוד מימי אבינו אברהם

לקולות זמר וצליל,
הם מגיחים מכל שביל.

הגאולה ובית המקדש השלישי

"וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו... וימצא הגביע באמתחת בנימין.." [בראשית מ"ד,י"א- י"ב]

המעשה הבא- אירע למשפחת גולים שהגיעו לבבל, לאחר שגורשו מירושלים

"...הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך..." [מלכים-א ג, י"ב]

ברחמה נשאה תשעה ירחים
תינוק יפהפה יציר אלוקים

"ונשא אהרון את שמות בני-- ישראל בחושן המשפט.."

"וסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל"
[שמות כ"ט, ט"ו]

השמש סוחטת שארית כוחה
רוח סתיו מלטפת חומה.

אי שם למרגלות הר גבוה וסלעי-
השתרע לו עמק ירקרק ופראי

על ארון העדות ניצבים
זוג כרובים תמירים ,זוהרים

זהו סיפור עתיק יומין.
על יהודי צדיק בשם ר´ בנימין.

בבוא אדם אל ארצו
גלי אושר ירוממו נפשו

"ויקח המן את הלבוש ואת הסוס..."

המנורה בעלת שבעת הקנים
במקדש מאירה פנים,
יצוקת זהב אחד

מנורת הזהב - במקדש מאירה
זוהרת ממרחקים - מקרינה טהרה.

מנורה בעלת שבעה קנים
זהב טהור גביעים משוקדים
מקשה אחת כפתורים ופרחים

"...בהעלותך את- הנרות..."

לארץ הקודש יעלו
יופיה רזיה יגלו
מסך עשן יאטום עינהם

"וישובו מתור הארץ
מקץ ארבעים יום.."

השמש האירה פנים
חולות מדבר צוקים

הנשיאים פוסעים במעלה ההר
בלב נרגש וחוש נמהר

מפה לאוזן עוברת שמועה
העם כולו תזוזה ותנועה.

ישנם הרים וישנם הרים,
מהם נמוכים ומהם גבוהים
בתכונתם ייחודיים:

מעמד מחודש בשני הרים
הר עיבל והר גרזים,
כלי חמדה לבני מלכים

השבי הינו קשה מנשוא
שולל חיי אדם וחירותו

השבת - היא מתנה פעם בשבוע.יום השביעי - הוא זמנה הקבוע.

אם חפץ אתה להכיר יהודי,
התבונן בפניו כראי.
בדוק אם הן מביעות ענוה

התורה היא- מתנת אלוקים,
ניתנה לעם נבחר - מבין כל הגויים.

בכל יום ויום מחדש
כל אחד מאתנו חש

"ויהי מקץ שנתיים ימים"
יוסף -נישא על כנפינשרים,

באחד מימות הקיץ החמים-כאשר השמים היו מעט מעוננים

"כבקרת רועה עדרו,
מעביר צאנו..."

מאורע זה התרחש בדורות הקודמים- בעיר צפת, כאז כן עתה-עיר המקובלים

ברכה בת עשר מילים
אוצרת בתוכה מיני רזים

זקני מואב ומדיין
שותפים לרעיון ועניין

"ויאמר אליהם לינו פה הלילה.."

חוקי אלוקים נגד עיניו
טבועים בכל רמ"ח אבריו

"..ויאמר אף אני בחלומי והנה שלושה סלי חורי על ראשי.."

הם שאפו לעצור הגלגל
לחסום בפניו המזל-

ישנה חשכה מועילה לאדם
בתום היום עייף נרדם
שוקע אל עולם חלומות

"וכל הנשים אשר נשא ליבן אתנה בחכמה טוו את העיזים"[שמות ל"ה,כ"ו]

הן שופעות שמחה
מלאכתן עושות נאמנה
זריזותן רוח סערה

ישנם זמנים-של שמחה ואור,
עליהם תודה לה´ בגיל ורון

יהודה שם נפשו בכפו
גור אריה- עוז רוחו

יהודה חש בנפשו
שעת כושר בידו
להוכיח דבר ערבותו

מי אתה יהודה
מציאות או אגדה

"תורה ציווה לנו משה"
[דברים ל"ג,ד]

יום ראשון קדוש בשנה
שמים מתבהרים תחלוף עננה
מלאכים נחפזים בחיל ורעדה.

יום ירושלים מקודש,
נשירה שיר חדש,
נודה לאלוקים בנבל וכינור

"וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש...ויאמר את- אחי אנוכי מבקש" [בראשית ל"ז,ט"ו]

מעשה ביורדי ים חזקים
עצמם זכרו שכחו אלוקים
הכינו רשתות לדוג דגים

עומד אני בראש ההר,
כולי נרגש ונסער.
לפתע , נפתחים השערים

זהו שיר על אומה בודדה בן העמים
בוכיה על חורבן מקדשיה- בימי בן המצרים

"ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה..."
[שופטים ד,י"ח]

יעקב בא בימים
ירא שמים תמים

לילה אפל שזור כוכבים
יעקב ישייט בים הרהורים

יעקב ועשו - אחים,
ליצחק ורבקה - בנים.
עקב- תפילות ותחנונים-

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה, השדה אל צאנו.."
(c)

בשוב המלאכים תפתיע הבשורה
בלב יעקב תתחולל סערה

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
פנים אל פנים - בתום שנים
חלחלה עוברת בגופו-

שמים עטורי כוכבים
סביב הלבנה מחייכים,
מי יבוק הכחולים

יעקב נושא תפילה לשמים
תפילתו שופך כפלגי מים

"ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"
[בראשית כ"ט,כ]

יעקב רועה כבשים
שבע ושבע שנים
בעיניו כימים אחדים

יעקב שולח אל עשו מלאכים-
צחורים, יצירי כפיו של אלוקים,
את התמים- בכל נתיבותיו מלווים,

"כי תצא למלחמה על- אויבך
ונתנו ה´ אלוקיך בידך"

הנה ימים באים
ערפילים מתפוגגים

ירושלים כתר זהב
עיר שחוברה לה יחדיו
שזורה פניני אורה

מעל ראשי ריחפה עננה
דרכה בקעה - קרן אור קטנה

יש אהבה הנדלקת
לשמים נוסקת,
כלפיד אש בוערת

יש וילך אדם לארצו
לאורכה ולרוחבה במהלך יומו
יבחן בעיניו רוח המקום

יש ויצא אדם למלחמה
לאור ירח או חמה
כארי המסתער על טרפו

בצאת יום הכיפורים
בשרשרת מצוות מתהדרים
רצים כאיילים

ישנה ראייה עמוקה ונשגבה
מבט של מלך רם ונשא
הבוחן לעד כליות ולבבות

ישנו בכי גדוש זכרונות
כהר געש עלי אדמות
דוגמת בכיו של יוסף

ישנו הר בין ההרים
צנוע נחבא אל הכלים

ישנו צדיק כנח בדורותיו
מאמין בה´ שומר מצוותיו

"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"[שמות א, י"ב]

"הלוך הלכו העצים למשוח
עליהם מלך"
לכרוע לפניו ראש וברך

הוא כחתן ביום חתונתו
ממתין בכיליון עיניים לאהובתו

עם ישראל עם סגולה - הובל כצאן לטבח,
אל מקום אימים

הם חרוצים כנמלים,
עזים ממש כנמרים.

האלימות עולה על גדותיה
זורעת רצח בעקבותיה,
זעקת כאב עולה לשמים

השואף להיות מאושר-
יזכור כי הוא חלק מעם נבחר. מרומם הוא

אדם השואף להתעלות
יטפס בסולם המעלות
הניצב מתוך מעמקים

בחלומי הנני במקדש
שפתיי ירננו חדש

לא הואילו מילים ותחנונים
כובד החטאים גדש שיאים,
זעקות העשוקים נבלעו

"הנה ימים באים והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים..."

יש אדם בר מזל
עמוס כל טוב כברכת הטל
ויש אדם מוכה גורל

מחלוקת לשם שמים
זכה טהורה כמים
דוגמת הלל ושמאי

הדבר התרחש לפני זמן לא רב ,
בתחילת עונת הסתיו, עם פריחת החצב.

מראשית בריאת העולם
החושך חש בוש ונכלם

מספרים כי לפני שנים רבות, ברובע היהודי בעיר העתיקה באחד הרחובות, בן הבתים

מלך בשר ודם
נשמתו צחורה כמן

היא גומאת מרחקים
סקרנותה גודשת שיאים
לראות החכם באדם

"ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה..ותבוא .."

ארבעים שנות נדודי מדבר
אלוקים ישמרם מכל משמר
כנשר הנושא גוזליו

ישראל בני מלכים
בחולות מדבר מהלכים
לא בזעת אפם יאכלו לחם

כשמנהיג דבוק לאלוקים- הצלחותיו מרקיעות שחקים!יודע להבחין בן חושך לאור

מנהיג נבחר אלוקים
יונק תורת חיים
יורד לחיי העם

מסירות נפש ערך עליון
ביטול העצמי מתוך רצון
אינה טבועה באדם מלידה

יש מסע של עם
לאורך מנהרת זמן

מסע העם
פעם מיוסר

ביום בו נהיינו לעם נבחר,
היינו כולנו לרגלי ההר.

"כל העם רואים את הקולות"
שופרות מסתלסלים במקהלות,
אותיות יוצאות במחולות

"וכל העם רואים את הקולות..."
[שמות, כ,ט"ו]

"וכל העם רואים את הקולות"

מעשה בבן מלך,
אשר יצא לדרך,
באמתחתו- צרור מרורים

ימי החנוכה כבר ממשמשים ובאים.
זהו חג שרבו בו הניסים והסיפורים.

סיפור זה סופר- מפי איש אחד,
פטפטן, נע ונד ומיוחד.

איש חרוץ היה בארצנו הקדושה, בימים קדומים.
מעורב בבריות ומסביר להם פנים.

"ארץ נתנה יבולה..."[תהילים ס"ז,ז]

מימים ימימה מקום קדוש
בנשמה ובלב תמיד קרוב

"ומרדכי יושב בשער המלך"

"..עבור לפני העם... ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך... והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם..."[שמות י"ז, ה-ו]

"ותרד בת פרעה לרחוץ על- היאור ונערותיה הולכות על-יד היאור ותרא את- התיבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה" [שמות ב,ה]

משה כבד פה ולשון
נעזר באחיו אהרון

משה ואהרון מנהיגים
בכתר אחד משמשים

" וירא מלאך ה´ אליו בלבת- אש מתוך הסנה .." [שמות ג,ב]

עם ישראל במרבד שממון
היובש גובר איתו הצמאון

משה נושא דברים בפיו
בפני כל העם סביב
שמים כחולים מטים אוזן

משה על הר נבו
לישראל משתוקק לבוא
ליבו כהמיית הים

"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח..."
[מתוך שלושה עשר עיקרים]

מבראשית נבראו שמים
מככבים כאש ומים

הוא בן מלך
השלום בעיניו ערך
תר אחריו שנים

נח כמרגלית בערימת שחת
צדיק בדורותיו ללא פחד
כהר המתנוסס בין העמקים

ניחוח אביבי משכר חושים
ניצנים צצים בגנים ובוסטנים.

זהו סודו של עם עתיק,
נרו- נר תמיד
משמן זית זך, כתית,

אם הבנים שמחה
נרות שבת מטיבה
תפילתה אינה שבה ריקם

סוכה ניצבת בצומת דרכים
ידיה מושטות לעוברים ושבים,

ביד רמה יוצאים ממצרים
נחשול אדם קולות מים
אזור מדברי רחב ידיים

קרן חמה אחרונה
תשייט בתוך עננה,
השמים יאפילו אפילה לילית

גיליתי - תיבת אוצרות,
עם צרור מפתחות

שמים תכולים אפופי עשן
רוח קדושה מתעצמת איתן
מפלסת דרכה בין העננים

זכות נפלה בחלקם
כתר כהונה לראשם

עולם נפלא ברא אלוקינו:
"נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו"

.

עולם נפלא - ברא אלוקנו:
דומם

"הכה תכה את יושבי העיר.."

אדם בורר דרכים
להשגת מטרות חיים

עם סגולה מיוחד
מתלכד בלב אחד
ליום קדוש ונשגב

עם דבק בעץ החיים
שומע בקול אלוקים
מתמיד לשמור ולעשות

החמה שקעה במערב
עלטה כיסתה המרחב
רוח מזרחית מייבת בחולות

אדם מציב ייעוד בחייו
בעמל ויזע יסלול דרכיו
ישאף לילך בנתיבות ישרים

"ואתה תחזה מכל העם
אנשי חיל יראי אלוקים.."

אברהם ניצב על הר המוריה
את יצחק מקדיש לעולה

"וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו.."[בראשית כ"ב י]

עת רוח סתיו נשבה,
ניחוח תפוחים עימה.

פעמוני שנה חדשה מצלצלים.
אחינו ישראל צעדיהם מחישים

היא מבוקשת דורות
אדומה תמימה בבהמות
כמרגלית בלב ים

פרעה שם עצמו אלוה
בכך חפץ את הכול לידע
שליט רם מעלה בתבל

פרעה מלך מצרים
יכביד ליבו כפליים
כסלע נטול סדקים

"ויקם מלך חדש..."

בפגשך זר ברחוב
או, מכר קרוב
הגם שיראה נחמד-

זקני העיירה אינם שוכחים-
את האירוע שהתרחש בדורות הקודמים

אברהם צדיק טהור
אמונים יתמיד לשמור
לשרה אשת נעוריו

עת הפציע שחר,
הדהדו קולות שופר.
הם הבקיעו עננים ורקיעים

"בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית- אבות.."

יש קנאה המונעת אסון
מצילה נפשות מביזיון

קרן איל
עושה חיל
מעוררת לבבות

הרואה נתיב ללא מכשולים
עטור עצי אלונים
כים נטול גלים

"רבות מחשבות בלב איש"
גם אם יתכונן לתרחיש
"עצת ה´ היא תקום"

רבקה אם הבנים התאומים
באופיים בחיצוניותם שונים
האחד שה תמים

אליעזר מבחין וצופה
ברבקה יפת המראה
פניה מאירות מרחקים

"ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים"[בראשית:כ"ה,כ"ז]

רבקה יפת מראה-
בה- אליעזר עבד אברהם -צופה

בין הכרים והכסתות
רוקם יצחק תוכניות

יש ואדם נסחף ברוח
מחשבות רעות מתמקמות במוח
מנסה להפיל תמימים וישרים

ויהי היום ושאול בארמונו
ינוע אנה ואנה להנאתו

הסכת ושמע קורא יקר
אגדה זו התרחשה ביום קר.

שיר השירים, שיר מחמדים
כלול בספר הספרים
אמרות ומשלים.

ישנה שירה תמימה
מנעימה בשעות יממה
שגורה בפי כל חי

משה משמיע מילות שירה
גלויות ונסתרות- מפיצות אורה
לתוך הנשמות מחלחלות

הדבר התרחש באזור של יערות עד ובו מיני חיות ועופות מסוג מיוחד.

זוהי אגדה ישנה נושנה-
שהתגלתה כתובה על קלף עתיק מתקופת שלמה מלכינו- בנו של דוד המלך הצדיק.

הוא עומד בחיל ורעדה
פניו זורחות כאור הלבנה.
"פירקו נאה וזקנו מגודל"

ישנה שליחות לשם שמים
זכה וטהורה כמים

שליחותו של אדם בחייו
על פי ייעודו וכישוריו

שמש זהובת חיוכים
טובלת קרניה בבוסתנים
מפזמת פזמון רננים

שלמה המלך בנה מקדש-
לכל עם ישראל מקודש.

"אל גינת אגוז ירדתי לראות..."

שמחת תורה חוגגים
עם ישראל קדושים.

"..ושבתה הארץ שבת לה´"
[ויקרא כ"ה,ב]

שמים וארץ עדים
לקולות שירה מהדהדים.

החמה כבשה פניה בערפילים
יצא שמשון גיבור בגיבורים.

"..וירד שמשון.. והנה כפיר אריות שואג לקראתו.." [שופטים י"ד, ה]

שפיכות דמים
חדשות לבקרים!
דמי אחינו זועקים מהאדמה

תהילים אנעים זמירות ישראל-
בו הודיה, קינות, שירי הלל

יש תחנוני לחישת נחשים
תפלח בעורמה אלפי מחסומים

נח בונה את התיבה וליצני הדור לועגים לו.

היא ירדה, זה עתה, מאנית מעפילים, כולה נסערת ומאחוריה המיית גלים.

אני מתפלל ליושב במרומים-
שחיילנו ישובו- בריאים כארזים.
דווקא בחג החנוכה-

אברהם תיקן תפילת שחרית,
הכיר בה´- כבר מראשית.
עת השכווי- נתן קולו,

חנה ניצבת בבית אלוקים,
עורה חידודין, חידודין.
ליבה מוצף גלי ייסורים

בני ישראל אצים כאיילות
בציווי אלוקים יתרמו תרומות