וְאַתְּ
רְצוּיָה בַּגַּלִּים הַמְּלַטְּפִים אֶת הַחוֹל
מַבִּיטָה בְּאֵלָם בְּעֵינַיִךְ הַמְּצֹעָפוֹת
בַּנְּשִׁיקָה הַשַּׁבְרִירִית בֵּין מַיִם לָאֲדָמָה

אך זו הכניעה אותי,

אותה גשמיות עמומה,

שלא חסה על נשמתי.

מחשבה, שעולה,

בדקה הנכונה

היא צדקה,ואמרה

שאולי..

בדיבור, מעשה,

הכל יהיה אחרת

רק חובה שננסה

ואולי...

הו אלוקי רק תן מילה שתעזור
לכל פצעינו כבר אבד המזור
ואני פוגש שוב את אותה האמרה
אותה אמרה ש-אנחנו עוד נחזור

אז בואו נתמלא תקווה

צריכים להמשיך ללכת

בפנים תפרח האהבה

גם אם בחוץ יש שלכת

שיר זיכרון לסרן משה הרוש הי"ד שנפל בלבנון בחודש סיוון תשנ"ו, בן 23. השיר נכתב לזכרו על ידי אביו, יצחק והולחן על ידי.

הפעם יצירה אינטסרומנטלית. כלי הקשה ותופים שממש סוערים יחדיו במקצב ג´אמינג, ביחד עם חשמלית, בס ואפילו חליל.

אחד מהפיוטים שהכי שובים אותי בראש השנה (הממשמש ובא) כל שנה מחדש הוא ´עת שערי רצון´ ששרים לפני תקיעת שופר. פיוט המספר את סיפור עקידת יצחק בצורה כל-כך מרגשת ומחוברת לכאב הפרטי והלאומי, שקשה להיוותר אדישים למילים.

אינסטרומנטלי