כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּלְאָךְ

לִשְׁאֹל לִשְׁמִי

אֶעֱנֶה לוֹ כָּךְ:

בַּיּוֹם הַהוּא הָלַכְנוּ בִּרְחוֹבוֹת
הָעִיר שְׁלוּבֵי יָדַיִם,
וְשֶׁמֶשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם
צָבְעָה הַכֹּל בְּכֶתֶם פָּז בָּהִיר.

גַּם אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה
מִשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם
וְחָסֵר
וְאָבֵל.

שִׁירָי הֵם אוֹתִיּוֹת זָהָב
עַל מַצֵּבוֹת הָאֲהָבוֹת
שֶׁקָּבַרְתִּי בְּיָדַי

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
שֶׁתָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתָם
שֶׁל עוֹבְרֵי דְּרָכִים

הַגַּעְגּוּעַ שֶׁלִּי הוּא אִישׁ סַהֲרוּרִי
בִּרְצִיף רַכָּבוֹת

יְלָדַי
הֵם מוּשָּׂג מְעוּרְפָּל
שֶׁל גַּעְגּוּעַ וְרוֹךְ.

אֵיךְ לָבוֹא אֵלֶיךָ?
וְהַשִּׂיחִים וְהַחוֹמָה?
וּמַדּוּעַ אֵינְךָ –

קוֹלוֹת פְּעָמֶיךָ הַמִּתְרַחֲקִים

הַיְּקוּם שֶׁבָּרָאנוּ
בּאֶלֶף מַאֲמָרוֹת אַהֲבָה
קָרַס לִנְקֻדָּה בּוֹדֶדֶת

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְהַגְדִּיר מַה זֶה בַּיִת
הֲרֵי הַכֹּל בַּיִת עֲבוּרִי, וְהַכֹּל -
אֶרֶץ נָכְרִיָּה

כָּל הַכּוֹאֲבִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם
וְהַיָּם --
לְאָן הוֹלֵךְ הַיָּם?

זֶה לָבוֹא אֶל שְׂדוֹתֶיךָ

בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת

מַחְלְפוֹת רֹאשֵׁךְ
עֲנוּגוֹת אֲרֻכּוֹת
נוֹשְׂאוֹת בָּךְ סוֹדוֹת
מִלֵּילוֹת אַהֲבָה

ועֵדַיִךְ לֵילוֹת אֲרֻכִּים וְרַבִּים. כֵּן יָעִידוּ הֵמָּה
כִּי בִּקַּשְׁתְּ, כִּי יִחַלְתְּ, כִּי זָעַקְתְּ עַד דֶּמַע
וְאֶל הַקֹּדֶשׁ לֹא בָּאת בְּטֶרֶם נִקְרֵאת

עַל שְׂרִידֵי חַיֵּינוּ יִבָּנוּ אַרְמוֹנוֹת,
אוֹ בָּתֵּי חֵמָר פְּשׁוּטִים
וְזָרִים יְהַלְּכוּ בֵּין פִּנּוֹת
שֶׁקִּדַּשְׁנוּ בְּתִקְווֹת וּבִפְחָדִים

מָחָר שׁוּב אֶהְיֶה מִישֶׁהִי
שֶׁקּוֹרֵאת שִׁירִים שֶׁל אַחֶרֶת

אִתְּךָ אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב רוֹמָנִים וּמָסוֹת
לִקְרֹא אֶת יוּלִיסֶס בְּנַחַת